נהוג שהילדים שמעל גיל שלוש מקיימים כמה מדיני 'בין המצרים'. למנהג האשכנזים, אסור לספר את שער הילדים בין המצרים, ולפחות מראש-חודש אב. תספורת-מצווה יש לדחות עד אחרי תשעה באב.

אין לכבס ולגהץ בתשעת הימים לילד ואין להלבישו בגד מכובס. מותר לכבס בגדי ילדים קטנים המתלכלכים תדיר, או כשאין לילד בגדים אחרים, אך לא בפרהסיה ולא הרבה ביחד. מקילים למלא מכונת-כביסה כאשר ממילא מוכרחים לכבס. כמו-כן נהוג להימנע מלבקר בחופי רחצה ובבריכות-שחייה. כביסה ורחצה נאסרו לאשכנזים מראש-חודש אב, ולספרדים בשבוע האחרון בלבד.

לאשכנזים, מראש-חודש ראוי למנוע את הילדים מאכילת בשר (כשאין הדבר נחוץ לבריאותם) ומשתיית יין. יש מקילים להאכילם בשר שנותר מסעודת שבת או מסעודת-מצווה. יש מקילים (גם לגדול) לשתות יין הבדלה במוצאי שבת דברים, ויש הנמנעים מלהבדיל על היין ומבדילים על בירה וכדומה, אך רבים מבדילים על היין ונותנים לשתות את הכוס לקטן שמעל גיל שש, שעדיין אינו יודע להתאבל על ירושלים. ואם אין קטן – שותה המבדיל בעצמו.

אף תינוקות של בית-רבן אינם לומדים תורה בתשעה באב. ביום התענית, לאחר ארוחתם, יאמרו הילדים 'נחם' ב'הרחמן', מכיוון שנחלקו אם לאומרו בברכת ירושלים. וכל המתאבל על ירושלים, זוכה ורואה בשמחתה.