האדמו"ר ממונקאטש, רבי חיים-אלעזר שפירא, בעל 'מנחת אלעזר', אושפז באחרית ימיו במרכז רפואי בבודפשט. בערב שבת ביקש רשות לקיים מניין ליד מיטת חוליו. הנהלת המרכז הרפואי לא הסכימה לכך, אך הרופא המטפל החליט לקבל עליו את האחריות, בתנאי שהתפילה תתנהל בשקט.
כאשר התחילה התפילה והצדיק הגיע למילים "יאמרו גאולי ה' אשר גאלם מיד צר… ויצעקו אל ה' בצר להם" – פרץ בבכי ומפיו התפרצה זעקה. לאחר התפילה שאל הרופא את הצדיק מדוע לא שמר את הבטחתו. השיב הצדיק שגם חולים אחרים זועקים, ואפילו באמצע הלילה.
תמה הרופא: "החולים האלה זועקים מתוך כאביהם וייסוריהם". נענה הרבי ממונקאטש: "והאם אתה יודע מהו 'כאב יהודי'? כמה כואב ומר ליהודי המצפה כבר אלפיים שנה לביאת המשיח?"…