תאר לך שאתה נכנס לפגישה עם אדם חשוב במיוחד. מסביבך פקידים נכנסים ויוצאים, על השולחן ממתינה ערימת דפים לטיפול, והטלפונים לא מפסיקים לצלצל. למרבה הפלא, האיש אליו הגעת עוזב את הכל – הוא נועל את הדלת, מנתק את הטלפונים ומבקש מכולם שלא להפריע, כי ברצונו להקשיב רק לך.

פתאום, באמצע הפגישה, מצלצל דווקא הטלפון שלך. האם תענה לשיחה?

אפשר לנחש שלא. פשוט בגלל עיקרון ההשתקפות. אם היושב מולך ניתק את הטלפונים ועזב הכול למענך, באופן טבעי גם אתה תתייחס אליו בכבוד ותתעלם מהטלפון המנדנד.

שלמה המלך, החכם מכל האדם, מנסח רעיון זה במילים הבאות: "כמים הפנים לפנים, כן לב האדם לאדם" (משלי כז/יט). כשם שהמים משקפים את תווי הפנים שלך; כך הזולת משקף את מה שקורה בתוך ליבך. אם תגלה כלפיו אהבה, הוא יחזיר אהבה; ולהיפך, אם תתרחק ממנו, גם הוא יתרחק ממך.

עיקרון ההשתקפות יכול לסייע לנו לעורר את האהבה לה'. בכל יום אנו אומרים בקריאת-שמע "ואהבת את ה' אלוקיך". השאלה היא, איך אפשר לפתח רגש של אהבה כלפי ה'?

התשובה נמצאת בשתי הברכות הנאמרות לפני קריאת שמע. בברכה הראשונה, 'יוצר אור', אנו מזכירים את גדלות ה', "מה רבו מעשיך ה'"; ובברכה השניה, 'אהבת עולם', אנו מדגישים כי למרות גדלותו האינסופית, ה' בחר לעזוב הכול בכדי לגלות אהבה כלפינו – "אהבת עולם אהבתנו, חמלה גדולה ויתירה חמלת עלינו וכו'".

אם נחשוב ברצינות לפני קריאת-שמע על אהבתו של ה' כלפינו, באופן טבעי נרגיש גם אנו בקריאת שמע רגש של אהבה אליו.

גם בפרשת שבוע מציין משה רבינו את גדלותו של ה' ואהבתו אלינו: "רק באבותיך חשק ה' לאהבה אותם ויבחר בזרעם וגו'". כל זה מהווה הקדמה לפסוק המופיע מיד בהמשך – "ואהבת את ה' אלוקיך". כלומר, ההתבוננות על אהבת ה' אלינו, אמורה לגרום לנו להרגיש אהבה כלפיו.

תזכרו את זה בפעם הבאה שהטלפון שלכם מצלצל באמצע התפילה…