אדם פוגש באקראי את חברו ברחוב. שמא תאמרו כי זו פגישת יום ביומו, לא ולא! מדובר בשני חברים לספסל הלימודים אשר לא נפגשו זה יובל שנים. שניהם שעונים על משענותיהם, חזות פניהם עונה בהם כי הם ראו ימים טובים יותר מיום מפגש זה. פונה האחד לחברו ואומר, כמה זקנת ידידי, כמה קמטו פניך, זקנך הלבין ללא עת ומקלך אשר בידך כאלף עדים יעיד על מצבך הפיזי ...