לכבוד החגיגה השבוע בנס ציונה (נו.. סיום ספר התניא ) ברצוני לשתף את הגולשים ב"קשר שלי" עם הספר.
ראשית, כילד הייתי –כמו רבים מחבריי- לומד הרבה תניא בעל-פה. פשוט מילה-מילה בעל-פה, כך שבסופו של דבר זהו הספר שהייתי צמוד אליו יותר מכל ספר אחר. ואם תשאלו האם היינו כל כך "צדיקים", אז את האמת אומר שפשוט קיבלנו על כך פרס, הפרס היה ספרי קודש והמקום הראשון היה מקבל חצי כרטיס טיסה לרבי. בשנת תש"ן העפלתי אנכי למקום הראשון, ובזכות זה טסתי לחגים וזכיתי לראות את הרבי לראשונה בחיי. אז לא קשה להבין את התחושה שלי ביום כזה שמסיימים את הספר.
"פינה חמה" נוספת שיש לי לספר כילד, היא שהסבא רבה שלי היה גר בביתי תקופה, והיה מוסר שיעור כל שבת לחבורת חסידים שהוא החזירם בתשובה על ידי שהיה לומד עימם ספר התניא.
ואם מסקרן אתכם מה כל כך מיוחד בתניא, אתם מוזמנים ליום חמישי בשעה 20:00 בבית חב"ד. (ומשם לשיעור השבועי כל יום חמישי, וגם לשיעור שאני מעביר בכל יום שני בבית הכנסת לב המושבה לאחר תפילת ערבית בזמנה)
להתראות בחגיגה.
.
———-
לבלוג 'מורידים נעליים' של שמואל מלוב לחץ כאן
לבלוג האחרון של שמואל מלוב לחץ כאן
.