שאלה: האם מותר לכוהן לבקר חולה במרכז רפואי, שבדרך כלל יש בו נפטרים?

תשובה: אסור לכוהן לשהות בבית שיש בו מת, ולכן כניסת כוהן למרכז רפואי בעייתית. ראוי לבצע את בידוד הטומאה על-פי ההצעות הטכניות שפורסמו ואושרו, אבל למעשה, ברוב המרכזים אין סידורים כאלה.



במקום שרוב המאושפזים בו גויים, ויש צורך גדול בכניסת הכוהן (או צער גדול אם לא ייכנס), יש מתירים לו לבקר, בתנאי שיברר ככל האפשר אם יש שם באותה שעה מת יהודי.



במקום שרוב המאושפזים בו יהודים (כברוב המרכזים הרפואיים בארץ), אסור לכוהן לבקר. האיסור בוודאות גבוהה באגף היולדות, בשל הימצאות עוּבָּרים מתים. אם יש נחיצות לביקור, כגון להאכיל פג בזמן שביתת אחיות, ישהה רק כל עוד שהייתו הכרחית. אולם אם ביקורו עשוי להקל את מצבו של חולה מסוכן, והחולה מעוניין בביקורו, או שברור שעל-ידי ביקורו יועיל לחולה, אין חשש, כי פיקוח נפש, ואפילו ספק, דוחה טומאת כוהנים. במקרי ספק, יש לשאול שאלת-חכם. עדיף להתאשפז בחדר שרוב הזמן סוגרים את דלתותיו.



רוב הפוסקים סבורים שאסור לכוהן ללמוד רפואה, בגלל ההכרח לגעת בגופות במהלך הלימודים. האיסור הוא אף בחו"ל – מחשש נגיעה במת גוי, האסורה לרוב הדעות. מותר לכוהן לשמש אח במרכז רפואי, אם יש הכרח בדבר לצורך פרנסתו או לטיפול בחולים,  אלא שעליו להתנות מראש, שאם ימות אדם בחדרו יוכל לצאת החוצה. אם מת אדם בחדר אחר, מותר לו להוסיף לטפל בחולים, ובפרט אם יסגור את הדלת. ויש דורשים שיַתנה שבכל מקרה של מת, או אפילו במצב גסיסה, יוכל לצאת מן הבניין עד שיפַנו את הנפטר.

מקורות: שו"ע יו"ד סי' שעב, ונו"כ. שו"ת מעשה חושב ח"ד סי' כז-כח (ההצעות: סימנים ל-לה), הוצאת מכון מדעי-טכנולוגי להלכה, ירושלים. אנציקלופדיה הלכתית-רפואית ערך כהן, כרך ד, עמ' 81 ואילך, וש"נ.