כמה מילים..

פרשת השבוע פותחת בסיפור היסטורי, פיקנטי ודרמטי: יעקב אבינו מקבל ידיעה מכלי ראשון שאחיו עשיו ופמלייתו בדרך אליו. אלא שהמפגש הזה, לא הולך להיות "מפגש ידידותי" אלא "מפגש טעון" עם כלי מלחמה כבדים ומאות חיילים, כאשר לנגד עיניו ניצבת מטרה אחת: להרוג את יעקב ומשפחתו, ולנקום בו על הבכורה והברכות.

כאשר הגיע הבשורה הקשה לאוזניו ליעקב – יעקב אבינו לא מאבד זמן ונוקט מיד במספר צעדים הכרחיים. 1) יעקב חילק את משפחתו וממונו לשני מחנות, שאם עשיו וחילותיו יהרגו קבוצה אחת, תוכל הקבוצה השנייה לברוח – ולהינצל. 2) יעקב נושא תפילה לבורא עולם, מזכיר את זכות אבותיו הקדושים, ומבקש מה' שיצילו וישמור אותו מכל רע. 3) יעקב מכין תמנה מכובדת לעשיו, כדי לרכך את ליבו ואולי גם לשכֵּך את זעמו הגדול. 4) אם כל הנ"ל לא "יעבוד".. יעקב מכין את עצמו גם לקרב ומלחמה עם עשיו!

התורה היא "תורת חיים" ואף מסיפורי התורה עלינו ללמוד לחיינו האישיים בבחינת 'מעשה אבות סימן לבנים'.

כאשר יהודי נקלע לצרה, ל"ע, עליו ללמוד מיעקב את דרכי ההתמודדות: ראשית, "השתדלות" – חז"ל אומרים 'אין סומכים על הנס' – יש לעשות השתדלות.. ולכן יש להתאמץ ולעשות את כל התחבולות כדי להציל מה שניתן להציל. שנית, "תפילה" – לעמוד בתפילה לפני בורא עולם, לעורר זכות אבות ולבקש מה' שיושיעו ויצילו. שלישית, "גדול השלום" – גם אם יש לאדם את הסיבות הכי טובות והמוצדקות להיכנס למלחמה עם השני, יש לנסות למנוע את המלחמה בכל צעד אפשרי ואפילו באמצעות מתנות מכובדות. רק אם כלו כל הקיצים וכלום לא עוזר והסכנה נראית באופק, או אז יש להפעיל את השלב האחרון, שלב ה"מלחמה".

זו הייתה ה"אסטרטגיה" של יעקב אבינו וכשנצעד בעקבותיו של יעקב, נוכל להכיר היטב את האוייב, והנצחון יהיה מובטח.