חגים זה תמיד טוב, רק צריך סיבה לחגיגה. לחג הקרב אותו נחוג בו' בסיון – יום ראשון, 28 במאי – יש כמה סיבות טובות ובהתאם גם כמה שמות, הנה הם לפניכם:

חג שבועות: היותו היום החמישים לאחר ספירת 49 ימים ממחרת יום הראשון של חג הפסח, שהם שבעה שבועות, כמו שכתוב "וְחַג שָׁבֻעת תַּעֲשֶׂה לְךָ…" (שמות לד,כב(.

חג הקציר: זהו חג שחל תמיד בעונת קציר חיטים, כמו שכתוב "וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ, אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה" (שמות, כג, טז).

חג הביכורים: מיום זה ואילך עד למשך כחצי שנה, היו מעלים לבית המקדש בירושלים את פירות 'שבעת המינים' הראשונים שביכרו באילנות, כדי להודות לה' על היבול המבורך שנתן, כמו שכתוב "וּבְיום הַבִּכּוּרִים…ְּבשָׁבֻעתֵיכֶם מִקְרָא קדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם…" (במדבר כח, כו).

עצרת: בתור היותו חג המשלים את שבעת ימי הפסח. שם זה ניתן על ידי חז"ל.

חג מתן תורה: בו קיבלנו את התורה בהר סיני. גם בנוסח התפילה לחג שתיקנו חז"ל אומרים "זמן מתן תורתנו".

ארץ חלב

דומה, שניתן להמליץ על שם נוסף לחג, אם כי לא נמצא אותו בכתובים ובדברי חז"ל, אבל כולנו נסכים שאין יותר ממתאים לקרוא לחג בשם "חג החלב".

בתקופה זו הקודמת לחג, אנו הצרכנים מובלים היישר אל תוך 'שביל החלב' באמצעות מסע הפרסום של מבצעים, הוזלות, מתכונים ותפריטים, כשהמכנה המשותף שבהם הוא המרכיבים החלביים.

ניתן לומר שבשנים האחרונות עדים אנו להתגשמות חוזרת של הבטחת הקב"ה על "ארץ זבת חלב". כל מי שעומד מול מקררי הענק בסופר מבולבל מהמגוון הרחב של היוגורטים על טעמיהם, הגבינות, מלוחות או צהובות, עם שום או עם פטרוזיליה, רכה או מוקצפת, מחלב פרה או מחלב עיזים, הרשימה עוד ארוכה ועוד לא דיברנו על יבול הגבינות הנמכרות אל מעבר הדלפק לפי משקל, כמו גם על סוגי הלזניות, הגלידות ועוגות הגבינה. 

למה חלבי?

האמת היא, שמאחורי מנהג אכילת מאכלי החלב בחג השבועות ישנה מסורת עתיקה עם פרשנות רבה מגדולי ישראל בכל הדורות. בסיס כל הפרשנויות למנהג זה הוא בשל היות יום זה היום בו קיבלנו את התורה, ולתורה יש דווקא הרבה מכנה משותף דווקא לחלב… נתמקד על חלק מהטעמים מכמה זוויות:

כבר בתנ"ך נמצאה הקבלה בין התורה לבין החלב. שלמה המלך בספר "שיר השירים" – שכולו נכתב בלשון מליצה ורמזים – כתב (ד. יא) "דבש וחלב תחת לשונך", רבים ממפרשי המקרא מבארים זאת על לימוד התורה שניתנה לישראל. בתלמוד (מסכת חגיגה יג, א) נדרש פסוק זה דווקא על לימוד סודות התורה.

תורת חסד

רמז נוסף בכתובים, גם הוא מדברי שלמה המלך, מופיע בספר משלי אותו כתב בדרך המשלים, "אישה טובה" זה משל לתורה הקדושה. בפרק המסיים את הספר עם ה"אשת חיל" המוכר – אותו אנו אומרים בליל שבת לפני הקידוש – נאמר, "ותורת חסד על לשונה". התורה הינה תורת חסד, והחלב אף הוא מרמז על חסד, דבר שמתבטא גם בגוון הלבן של החלב המורה על חסד.

עצם נתינת התורה הייתה גם היא בחסדיו ורחמיו של הקב"ה ובאהבתו הרבה לישראל, להודיע ולגלות לבריותיו את המסתורים שלו. אם תרצו, החלב והחסד רמוזים גם בראשי תיבות של דברי דוד המלך בתהילים (צב, ג) "להגיד בבוקר חסדיך".

המיקום בו היה מתן תורה גם מתקשר לחלב, אחד משמותיו של הר סיני (תהילים סח, טז) הינו "הר גבנונים" על שם היותו נקי כגבינה.

ביאור מעניין הוא דווקא בדרך ההלכה: ישנו איסור שהינו משבע מצוות עליו הוזהרו גם בני נח, לאכול "אבר מן החי". כלומר, לקחת חלק מחיה, בהמה או עוף בעודם חיים ולאוכלו. קודם מתן תורה היה החלב אסור עליהם משום אבר מן החי, אמנם משניתנה התורה בה כתוב "ארץ חלב ודבש" הוברר להם שהחלב יוצא מן הכלל של איסור זה. זכר לכך אוכלים חלבי ביום זה.

ביאור נוסף בדרך זו, עד מתן תורה הותר להם גם בשר ללא שחיטה ובהמה טמאה, עכשיו אחר נתינת התורה בו נצטוו על השחיטה ועל מאכלות אסורות, לא היה להם אפשרות לאכול בשרי עד שיכשירו את הכלים וישחטו כדת, דבר שלא יכלו לעשות בו ביום בשל היותו שבת, ולכן הוכרחו לאכול מאכלי חלב.

גם בתורת הגימטרייה נמצא רמז יפה, הסך המספרי של ח(8) ל(30) ב(2) עולה ל40, רמז לארבעים יום שעלה משה למרום להוריד את התורה ולוחות הברית.

מנהג זה של אכילת חלב הינו בנוסף למצוות אכילת בשר בשבועות בשל היותו חג. כמובן שגם בו חלים ההקפדה על הפרדה מוחלטת בין בשר לחלב, כמו גם איסור אכילת חלבי עד לאחר המתנה של שש שעות מאכילת בשרי, גם לאחר אכילת בשרי צריך לשטוף את הפה ולהמתין חצי שעה עד לארוחה הבשרית.

ערובה בטוחה

ארוחה חלבית זה נחמד, אבל בל נשכח את העיקר, לנצל יום חשוב זה בו נהיינו לעם וקיבלנו בו את התורה, חוכמת ישראל על כל רבדיה. התורה שייכת לכולנו בשווה, כל אחד מוזמן ללמוד ולהתעמק בה, לטעום וליהנות.

הרבי מליובאוויטש קרא לכל ילדי ישראל לבא להשתתף בשמיעת קריאת עשרת הדיברות בבוקרו של החג בבית הכנסת, על פי דברי חז"ל שכשרצה הקב"ה לתת את התורה לעם ישראל דרש ערבים, אמרו ישראל "בננו ערבים בעדנו", הילדים הינם הערובה הבטוחה ביותר שיש לנו. 

הכותב הוא הרב שניאור כהן, רב בצפון תל אביב ומשפיע ישיבת חב"ד בעיר המשמשת כמרכז ללימודים תורניים הפתוח במשך כל שעות היום לכל המעוניין:

ישיבת חב"ד, רחוב זמנהוף 37 תל אביב. לפרטים: 0573170884.