-
בזכות האחדות – מעמד הר-סיני התאפשר רק בזכות אחדות מושלמת של כל בני העם, כמו שכתוב "ויחן שם ישראל". למה כתוב "ויחן" בלשון יחיד. התשובה: שעם ישראל סילק באותה שעה כל מחלוקת ועמד שם "כאיש אחד בלב אחד".
-
"נעשה ונשמע" – כאשר הקב"ה, בא לתת את התורה, הוא פנה אל כל העמים ושאל כל עם אם הוא מעוניין לקבל את התורה. כל עם שאל תחילה מה כתוב בתורה, אבל רק עם ישראל אמר "נעשה ונשמע", כלומר: אם הקב"ה בכבודו ובעצמו רוצה לתת לנו את התורה, שהיא ספר "הוראות החיים", לא שואלים מה כתוב בה, אלא מקבלים אותה מיד ואח"כ לומדים את הכתוב בה. ואכן, עם ישראל הנחיל לאנושות כולה את הערכים והמוסר, על פי התורה שנתן לנו ה'. "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".
-
אמונה בה' אחד – מעמד הר-סיני התחולל בימים שהעולם כולו עבד אלילים. העם היהודי היה היחיד שהאמין באלוקים אחד, בורא שאין לו גוף ולא דמות הגוף. אמונה זו היא כיום נחלת האנושות כולה.
-
ערבות כנה – כשרצה הקב"ה לתת לעם-ישראל את התורה, ביקש לדעת מי יהיה אחראי לכך שהיהודים ישמרו את התורה, ילמדו אותה ויקיימו את מה שכתוב בה. הוא ביקש מבני-ישראל ערבים (אחראים). השיבו היהודים: "בנינו ערבים בעדנו". יש לנו ערבים טובים. אם המבוגרים ישכחו ולא ישמרו את התורה כראוי, יבואו הילדים וישמרו את התורה ויחזירו את כל העם אליה. הסכים הקב"ה על ערבים אלה.
-
התורה שייכת לכולם – התורה ניתנה דוקא במדבר השומם ולא במקום מיושב. מכאן למדנו, כי כשם שהמדבר שייך לכולם ואינו רכושו של איש, כך גם התורה היא של כולנו; כולנו יכולים וצריכים ללמדה ולהבינה, כי היא שלנו.
-
התורה ניתנת במקום שיש ענווה – כששמעו ההרים שה' עומד לתת את התורה על אחד מהם, מיד באו כל ההרים הגבוהים ואמרו: "עלי תינתן התורה, עלי תינתן התורה". רק הר סיני עמד מבוייש. הוא היה הר נמוך ומה היה יכול לומר ליד ההרים הגבוהים? אמר להם הקדוש-ברוך-הוא: "למה אתם מתרוצצים, הרים גבוהים? אתן את התורה דווקא על הר-סיני, שהוא הר נמוך. כך ידעו הכול, שרק על-ידי ענוה זוכים לתורה".
-
מצוות הביכורים – לומר תודה: אחד משמות חג השבועות הוא "חג הביכורים". תוכנה של מצוות הביכורים הוא מתן שבח והודיה לקב"ה על הטוב שהוא גמל עמנו בכך שהאדמה נתנה לנו את פרייה. לפיכך אנו בוחרים את הפירות הראשונים והטובים ביותר להעלות אותם "ביכורים" לבית המקדש שבירושלים – לומר תודה לקב"ה.
שבת שלום!
