אתמול נסענו אני ואשתי לעיר שנקראת "בלגרוד" היא מרוחקת מרחק שעתיים מאודסה, אנו נשהה שם ב2 הימים הראשונים של החג כדי לערוך סדר ליהודי המקום (כ40 משפחות), עיר זאת היא קצת מזכירה את החיים של פעם – מים יש רק בבקר מס' שעות, ובערב מס' שעות, גם חשמל כשהיינו לא היה אך הבטיחו לנו שבחג יהיה חשמל, אני מאמין שזה יהיה לא קל אבל מי כמוכם יודעים שחונכנו כדי לחשוב על הזולת ולא על טובתנו האישית, כי אם אנו לא נסע אז לא יהיה מי שיערוך להם סדר (אשרינו שזכינו),

רציתי לשתף אתכם ברעיון ששמעתי הקשור בחג הפסח : חג הפסח קרוי כך לזכר זה שבליל מכת בכורות ה' פסח על בתי בני ישראל. נשאלת השאלה :  הרי במבט הסטורי הפרט הזה שה' פסח על בתי ישראל הוא פרט די שולי בכל הנס העצום של יציאת מתרים, ואם כבר מחפשים שם יפה לחג היה מתאים יותר חג היציאת או משהו דומה, שזה מבטא את עיקר הנס של יציאת מצרים ?

אם נעיין במדרשים נראה משהו מוזר : מצד אחד יש מקומות שכתוב שמתי שה' רצה לגאול את ישראל, מידת הדין טענה "הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה", ומצד שני במדרש אחר נאמר שעם ישראל נגאלו בזכות "שלא שינו שמם, לבושם,ושפתם" אז איך 2 הדברים מסתדרים יחד ?

העניין יתורץ בעזרת סיפור : היה בחור ליטאי בארצות הברית שעבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים וכשהתחיל לגדל זקן משפחתו התנגדה בתוקף, והיתה מלחמת אחים סביב העניין הזה, עד שהחליט ללכת ולשאול את הרבי ומה שיאמר יעשה,  הרבי שמע את מצוקתו ואז שאל אותו את השאלה דלעיל, הבחור לא ידע מה לענות, והרבי השיב לו כך :

המצב של עם ישראל במצרים מבחינת מצב רוחני אישי היה קשה מאד, שלכן טענה מידת הדין "הללו עובדי ע"ז והללו עובדי ע"ז", אבל למרות זאת הם היו גאים ביהדותם, אולי הם לא שמרו שבת ולא הניחו תפילין, אבל לא התביישו בכך שהם יהודים והראו לכולם בצורה הכי גלויה וישירה שאני יהודי ולכן "לא שינו שמם לבושם ושפתם", אומר הרבי לאותו בחור על זקן אסור להתפשר כי הוא סמל הגאוה היהודית.

בחג הפסח נפגש עם יהודים שמידת הקשר שלהם עם יידישקייט הוא קלוש ויש שאף לא מעוניינים במעט הזה, אך לפחות נעורר בהם את תחושת הגאוה היהודית, ניצור מוֹדַה ואופנה יהודית לאו דווקא דתית כי אם יהודית, ולכן החג נקרא בשם פסח כי גם אותם יהודים שלא קיימו בפועל מצוות, את הדם הם מרחו על המשקוף כדי להראות לכולם "יע ייבריי" (אני יהודי),

יהודים ואחים יקרים יש לנו במה להתגאות – אז קדימה גאוה יהודית לדרך

חג שמח – שמוליק מלוב – אודסה

——————————

בלוגים קודמים של שמואל מלוב

לבלוג עושים אמא – לחץ כאן

לבלוג מורידים נעליים – לחץ כאן

לבלוג  הפתיחה  – לחץ כאן

לבלוג  הראשון – לחץ כאן