בכל מאבק בין שני צדדים יש נקודה שבה נזרעו זרעי הניצחון של צד אחד ונקבעה תבוסתו של היריב. ייתכן שהניצחון עצמו יבשיל כעבור זמן ממושך, אבל במבט לאחור אפשר יהיה להצביע על שלב מסויים שבו כבר הוכרע הקרב.

עדיין חיים עמנו אנשים שזוכרים היטב את המאבק הקיומי שנאלץ העם היהודי לנהל נגד האימפריה הקומוניסטית. המאבק הזה התנהל עשרות שנים, פשט צורה ולבש צורה. הוא התחיל ברדיפות נגד יהודי המדינה על-ידי הקומוניסטים ונמשך במדיניות עוינת כלפי ישראל ובסירוב לאפשר ליהודים לעלות לארץ. המאבק הזה הוכרע בתבוסה גמורה – עם-ישראל חי וקיים, ואילו הקומוניזם קרס וברית-המועצות התמוטטה והתפרקה לרסיסים.

כשבעים שנה נמשך המאבק, מהקשים שנכפו על העם היהודי, אולם הקרב הוכרע בפועל לפני שמונים וחמש שנים, בי"ב-י"ג בתמוז תרפ"ז (1927). באותו יום נאלצו הקומוניסטים לחרוק שיניים ולשלח לחופשי את גדול הלוחמים נגדם – את הרבי יוסף-יצחק שניאורסון, האדמו"ר השישי של חסידות חב"ד.

אקדח שאינו מפחיד

במבט לאחור קשה מאוד להבין זאת. בימים האפלים ההם נאסרו וחוסלו מאות-אלפים מ'אויבי המהפכה'. לא היה צורך בבתי-משפט ובחקירות מסובכות. החקירות שנעשו נועדו למטרה אחת ויחידה – לעלות על עקבותיהם של אנשים נוספים, ולא כדי להוכיח את אשמתו של הנחקר. אנשי הנ-ק-וו-ד נהנו מסמכות אדירה, ולא נרתעו מלאסור ומלחסל שרים ואישי-ציבור נכבדים, רבנים ולהבדיל כמרים, גנרלים ואנשי-מדע דגולים.

זו גם הייתה מטרתם כשאסרו את הרבי. "בעוד 24 שעות תומת בירייה", פלט לעברו אחד החוקרים. הרבי הגיב על איום דומה בקור-רוח: "אקדח יכול להפחיד אדם שיש לו אלים רבים ועולם אחד. לי יש אלוקים אחד ושני עולמות, והאקדח לא מפחידני".

המאסר הזה בא לאחר שהשלטונות עמדו על היקפה ונחישותה של הפעילות המחתרתית שניהל הרבי. שליחיו וחסידיו הגיעו לכל פינה ברחבי המדינה. פתחו בתי-כנסת חשאיים, ייסדו 'חדרים' וישיבות, בנו מקוואות, הנהיגו שחיטה כשרה, מלו תינוקות. המשטרה החשאית עצרה את הפעילים, אך מיד באו במקומם אחרים. התלמידים הושלכו לכלא, אך בצאתם נמלטו למקום אחר והוסיפו ללמוד תורה. שום דבר לא הרתיע את המחתרת הזאת – לא מאסר, לא הגליה לסיביר, אפילו לא מוות. ואז גמלה בלב השלטון ההחלטה, לפגוע בראש המחתרת – ברבי.

תהליכים נסתרים

מה אפוא קרה? מדוע נאלץ השלטון הרוסי העריץ לסגת אט-אט מכוונתו, עד שניתנה ההוראה לשחרר את הרבי? היו קצת לחצים בין-לאומיים, הייתה פעילות דיפלומטית, ואחרי הכול אין לזה הסבר. זה היה נס גלוי מאת ה'.

המאבק הזה הוכיח, שכאשר יהודי עומד על שמירת התורה והמצוות, בסופו של דבר בכוחו לנצח גם אימפריה אדירה. בנקודה הזאת נזרע הניצחון של עם-ישראל, כפי שבא לידי ביטוי בהמשך הפעילות המחתרתית במשך כל שנות הקומוניזם, עד קריסתו הסופית בשנים האחרונות.

גם ההתמוטטות הזאת הייתה בלתי-צפויה לחלוטין. עובדה שכל המומחים לא הצליחו לחזותה. מתברר, שמתחת לתהליכים הטבעיים פועלים כוחות רוחניים רבי-עוצמה, והם שקובעים בסופו של דבר את המתרחש.

הדבר הזה מאפיין מאוד את תקופתנו. כל העת מתחוללים אירועים בלתי-צפויים. שוב ושוב אנו מופתעים מול המאורעות. עלינו לזכור שכל זה אינו אלא הכנה למאורע הגדול ביותר – הגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח-צדקנו.

הכותב הוא הרב מנחם ברוד, עורך 'שיחת השבוע'