אמר לי פעם סבי החסיד ר' אורי בן שחר ע"ה: כשמזמינים אותי לביקור כלשהו, אני משתדל לכתוב לאחר מכן "רשמי ביקור", כדי שהביקור בכל מקרה לא יהיה "עקר"…

"נס ציונה מקיימת בכל שנה שבת הכנה לג' תמוז", כך מתקשר אלי ידידי, תלמידי הרב אסף שי' אלטרס שי'

"כל נס ציונה?" אני שואל

"תבוא נא לשבת, כאורח השבת שלנו, ותראה" – באתי וחזרתי מלא התרשמות.

למען האמת חיי השליחות לא זרים לי כלל ועיקר, להיפך. כל חיי הינם 'בשליחות הרבי'!!!

החל מילדותי ב"יסוד המעלה" שבצפון הארץ ועד היום הזה בו אני חי ונושם (ומנסה להנשים…) את תל אביב על כל המשתמע.

ובכל זאת לכל מקום היחודיות שלו, ולכל שליחות ושלוחים הייחודיות שלהם.

השליח הראשי ורב אנ"ש כאן בעיר נס ציונה, מתגלה לפני כאיש שופע נתינה ומרעיף לכל אחד ואחד כיד ה' הטובה עליו. תוך שילוב נדיר של פעלתנות נמרצת ואהבת התורה וישראל פועל כאן הרב שגיא הר שפר, (המכונה בפי מקורביו "הרב שגיא" כך בפשטות וללא גינונים), זה למעלה מ-20 שנה בשליחות הרבי מליובאוויטש.

כמו בכל בית יהודי, הרגעים שלפני כניסת השבת הם לחוצים משהו… כאן הכל מסודר מראש לפרטי פרטים, ובכל זאת הרב הר שפר מחליט שיש צורך להוסיף עוד משהו הקיים בלאו הכי, וברגעים האחרונים שלפני כניסת שבת הוא מתרוצץ ומוודא שהכל באמת בסדר.

 "זה סוד ההצלחה" מגלה לי הרב הר שפר; "סדר ועמידה בזמנים". "אומר ועושה", אני מיד שם לב.

בבית חב"ד בליל שבת, האולם מלא מפה לפה במתפללים רבים עד שגם המזגן כבר לא היה יכול להם…

כשהאווירה כל כך חסידית ואמיתית נשאבים כולם לעשיה ולמרץ לכל דבר שבקדושה, פיתוח בית הכנסת כעת עומד בראש מעיניהם, וכולם – אבל כולם, נותנים יד ולב לבית חב"ד והקהל בהינף יד משתתף בשמחה ולשבת הבאה מובטח מערכת מיזוג חדשה. כזה הוא הרב הר שפר "אומר ועושה".

לאחר התפילה והדרשה החבד"ית הלבבית, פונים כולם אל… המסגד!… נבהלתי לרגע.                   הרב אלטרס בן המקום (שכיום הוא וזוגתו שלוחים נמרצים ומסורים בעיר נס ציונה) מסביר לי: סעודת שבת מרכזית תתקיים עכשיו בבית כנסת "גאולת ישראל" וכשמו כן הוא, עם ישראל גאל אותו מהישמעאלים בתקופת מלחמת השיחרור, ומאז הוא משמש לבית כנסת גדול ומרכזי.

שם אני פוגש בידידי הרב מנחם פלדמן שי' שליח צעיר זה כמה שנים בחלק אחר של העיר, ופועל בה גדולות ונצורות.

"שילוב הכוחות פה הוא המתכון להצלחה" טוען הרב פלדמן, כולם עובדים יחד בתיאום ובהכוונה, והתוצאות נראות על פני השטח.

התיישבנו לסעודת שבת ערוכה כיד המלך, ושוב ניכר לעין עד כמה כל דבר כאן מתוכנן ומסודר הייטב מראש.

רבים רבים מתוצרת נס ציונה, שחזותם החיצונית תהיה, (מן הסתם) חסידית יותר בעתיד, יושבים יחד ומספרים ומתרפקים על הרבי ועל תורתו, משל היינו עכשיו בליובאוויטש  שבניו יורק.

האווירה בסעודת שבת מתחממת, דברי תורה והתעוררות ביחד עם ניגונים משיבי נפש. לרגע צד את עיני הרב אמיר הרשקוביץ (גם הוא "מייד אין נס ציונה" ואח"כ מתלמידי בישיבת חב"ד בתל אביב "חזון אליהו") יושב ביחד עם כמה מידידיו ומעוררם לקביעת עיתים לתורה, ולהשתתפות בשיעורי תורה המתקיימים בעיר.

בשעות הקטנות ביותר של ליל שבת, כשהרב הר שפר "נים ולא נים" סוגר את שער "גאולת ישראל" – חשבתי לעצמי שאכן ה"מסגד" נגאל וגם גואל, כמה נאה לו כעת שמו, כמה נשמות נגאלו משבי היצר, התעוררו והתחזקו פה.

 בפי הרב הר שפר שגור הפתגם על אותם מאחרי קום "שאינם משלנו"… וכך, מבלי הבט על העייפות העצומה (חזר זה עתה מביקור חשוב בחו"ל), מתעוררים כולם השכם לאמירת ספרי התהילים, השבת היא "מברכים תמוז" הלא דבר הוא!

ילדי החמד המקומיים ממריצים את כולם להתייצב לאמירת תהילים כשמובטח להם מיני מתיקה ומעדנים, גם נשות הקהילה ובראשם הרבנית הר שפר טורחות מידי שבת מברכים להכין כבוד חלבי מיוחד לאלה הבאים לאמירת ספר התהילים, והדבר אכן מוכיח את עצמו במספר האנשים הרב שמגיע.

אמרנו כבר, הסדר והאירגון כאן ממש מודל לחיקוי, כמו גם הדאגה מראש לתכנית מתאימה לכל סוגי המשתתפים כולל הילדים הקטנים.

ההשפעה בעיר עצומה. אני צועד עם הרב הר שפר בדרך לתפילה, כל בני העיר שמחים אליו ומקדמים אותו בברכת שבת שלום, הוא מכיר כמעט את כולם. הזכות הזו הוא זוקף לא לעצמו כמובן, המנינים הרבים בבית חב"ד הם המזכים את בני בעיר בתפילה במנין בכל עת, וכך נחשפים אל הפעילות החב"דית הענפה.

תפילת שחרית לא תפתח לפני שיעור חסידות, נקודה. זה כלל קבוע כאן וגם בשבת מברכים זו מתיישבים המתפללים לשעיור חסידות קצר ובהיר, וגם האוחזים באמצע תהילים ישמעו את הרעיונות החסידיים בקולו הגבוה והחזק של הרב.

קהל גדול מצטופף בבית חב"ד, ושוב האווירה חסידית וחמה (בשבת זו תרתי משמע)

"וכמעשהו בלילה כן מעשהו ביום" – לאחר התפילה התישבנו להתוועדות חסידית פנימית עם כל השלוחים והחסידים המקומיים וביחד עם כל עמך בית ישראל, אנשים, נשים וטף.

הקהל מצידו לא מתעייף ומוכן וצמא לשמוע עוד ועוד…

מסתבר כי חריש רציני נעשה כאן בנס ציונה, שיעורי התורה והתוועדויות עושים את שלהם, "המאור שבתורה מחזירן למוטב" – הוא לא קלישאה כלל ועיקר.

מסופר כי הרבנית חיה מושקא ע"ה אמרה לחסיד השליח בצרפת ר' מולע שי' אזימוב, אנחנו בפריז חרשנו וזרענו, אתם תקצרו את הפירות". כלפי מה הדברים אמורים?

שמתי לב כי הרב הר- שפר לא חוסך בשבחים על הישיבה "חזון אליהו" חב"ד בתל אביב: "זו הישיבה הטובה ביותר שיש", הוא טוען בלהט.

נו – – – אני לא כ"כ אובייקטיבי, למרות שבטח יש קצת צדק בדבריו…

בוגרים רבים מהישיבה שלנו "חזון אליהו" חב"ד בתל אביב, הם במקור מנס ציונה והיום אברכים חסידיים בתכלית, בעלי משפחות לתפארת, חלקם חזרו לנס ציונה ומפעילים למעשה את הפעילות והשיעורים בכל רחבי נס ציונה.

מסתבר שה"חרישה והזריעה" עושים את שלהם- אברכים חסידיים המשמשים כשלוחים מצליחים, בטח אפשר לזקוף זאת לזכות חיי הישיבה המלאים שעברו.

במנחה – חזרת מאמר, מעריב והבדלה.

סיימנו את השבת ב"מראות קודש" מרגשים מהרבי בעל ההילולא.

אין לי אלא להשתמש במילות הברכה של הרבי המהדהדים באוזני אותם זכיתי לשמוע מפי קודשו: "ויתן לך אלוקים" – ויתן ויחזור ויתן, ויחזור ויתן "