רקע אישי

"נולדתי בעיר נס ציונה. סבי הרב יוסף הרמן ז"ל שאנוכי קרוי על שמו, היה ממנהיגי הקהילה בקראקוב, איש חסד ומכניס אורחים גדול אשר צרכי הקהילה היו בראש מעייניו. אבי ר' מאיר הרמן ז"ל, חניך תנועת בית"ר ומשתתף בערב בשיעורי תורה עם רב חב"די בקראקוב, עזב את משפחתו ולפני השואה עלה לבדו ארצה. בנס ציונה הכיר והתחתן עם אמי סימה ז"ל וברבות הימים אף נבחר להיות ראש עירית נס ציונה. הרחוב 'מאיר הרמן' קרוי על שמו להנצחת זכרו ופועלו הרב לטובת העיר נס ציונה."

'מצווה גוררת מצווה'

"אבי נפטר בערב ל"ג בעומר בשנת תשנ"ה-1995. שליח הרבי מליובאוויטש בנס ציונה הרב שגיא הר-שפר, אותו אני מעריך מאד,  היה באותם ימים חדש יחסית בעיר, ושימש כרב בית הכנסת הגדול, אשר היה פתוח לתפילות רק בשבתות וחגים בלבד, והמניין היה מצומצם יחסית. במהלך ניחום האבלים שהרב ערך אצלנו הוא הציע לי שנקיים שיעור תורה לעילוי נשמת אבא בבית הכנסת. אכן הסכמתי, וכך התחיל השיעור לזכות אבי ז"ל. באופן טבעי אחר השיעור התפללנו מנחה, וכך תוך תקופה בה התגבש גרעין חזק ורציני של משתתפים  התחלנו גם לקיים מניין לשחרית מידי יום. אפשר לומר שמאז הוחזרה עטרה ליושנה והכל התחיל משיעור אחד לזכר אבי! כמו שכתוב במקורות: 'מצווה גוררת מצווה'. בהמשך הזמן הרב שגיא פתח את בית הכנסת חב"ד באופן עצמאי ותמיד שמרתי על קשר חם וקרוב עם הרב ובית חב"ד נס ציונה. בפרט בהשתתפות באירועים משפחתיים ובכל עת."

מכיר גם את חב"ד בעולם

"במהלך הקריירה שלי שימשתי כמדריך טיולים בתאילנד.

יש לי היכרות מיוחדת באופן אישי עם פעילות חב"ד בתאילנד העושים מלאכת קודש ומסייעים לכל מטייל, אם זה במזון כשר, שיחות טלפון, אוזן קשבת וכל סיוע אחר.

הרב יוסף חיים קנטור, השליח הראשי של הרבי מליובאוויטש לתאילנד, הינו ידיד אישי שלי אשר אני מעריכו מאד."

שני ניסים אישיים

"בשירות הסדיר בגולני ובמילואים בחיל תותחנים-שריון זכיתי להילחם הן במלחמת ההתשה בסיני והן במלחמת יום הכיפורים.

לא אשכח כיצד במהלך שירותי כקשר של קצין תצפית הסתובבנו עם זחל"ם (רכב משוריין) ברמת הגולן. לפתע נתקלנו בטנק סורי שעמד מולנו וקלט אותנו, ידענו שהמצב לא הולך להסתיים בטוב… הטנק הסורי סובב את הקנה שלו לכיווננו ואנחנו אמרנו ביחד 'שמע ישראל' מכל הלב וחיכינו לפגיעה… ואז היה קול נפץ אדיר – היה זה ירי של טנק צה"ל שהופיע משום מקום ופגע פגיעה ישירה בטנק הסורי – תודה לא-ל חיינו ניצלו.

זיכרון נוסף מהמלחמה: כאשר התמקמנו עם הזחל"ם שלנו לתצפית על פסגת אחד ההרים ברמת  הגולן תחת הפגזה כבדה, הלילה ירד, היה 'חושך מצרים', ולתדהמתנו ראינו כוח חיילים סורי גדול, שהתמקם למרגלות ההר, כל הלילה חששנו לחיינו והתפללנו. כאשר עלה השחר כל החיילים הסורים נעלמו כלא היו…"