ברכה ראשונה היא מדרבנן, ואסור לברך ברכות שחיובן מדרבנן במקרה של ספק. על כן מי ששכח אם בירך, לא מברך שוב, ומותר לו להמשיך לאכול.
אם יש אפשרות לשמוע את הברכה ממישהו אחר שמברך, רצוי לעשות זאת וכך לצאת ידי חובה. אפשרות נוספת למעוניין לצאת מידי ספק היא, לאכול מאכל אחר שלא היה בדעת האדם לאוכלו, ושברכתו הראשונה היא כברכת המאכל הראשון, ולפטור בברכה זו גם את המאכל הראשון מספק.
דין מי ששכח אם בירך ברכה אחרונה נידון כאן.
מקורות: שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן קסז סעיף יב, פסקי תשובות סימן רט סעיף ה.