הַצַּדִּיק קִנֵּא

רַבִּי לֵוִי-יִצְחָק מִבַּרְדִיטְשׁוֹב הָלַךְ בָּרְחוֹב וּפָגַשׁ יְהוּדִי, שֶׁהָיָה יָדוּעַ כְּפוֹרֵק-עֹל וְחוֹטֵא גָּדוֹל. בֵּרְכוֹ הַצַּדִּיק לְשָׁלוֹם בַּחֲבִיבוּת רַבָּה, וּבֵין הַשְּׁאָר אָמַר לוֹ: "אֲנִי מְקַנֵּא בְּךָ".

הִשְׁתּוֹמֵם הָאִישׁ: "מְקַנֵּא בְּמָה?".

הֱשִׁיבוֹ הַצַּדִּיק: "רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ, כִּי הָעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה, 'זְדוֹנוֹת נֶהֱפָכוֹת לוֹ לִזְכֻיּוֹת'. תָּאֵר לְעַצְמְךָ כַּמָּה זְכֻיּוֹת יִהְיוּ לְךָ כְּשֶׁתַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה, וְכָל חֲטָאֶיךָ יֵהָפְכוּ לְמִצְווֹת? אֵין סָפֵק שֶׁיִּהְיוּ רַבּוֹת יוֹתֵר מִשֶּׁלִּי, וְלָכֵן אֲנִי מְקַנֵּא בְּךָ".

בְּדַבְּרוֹ אֵלָיו, אָחַז רַבִּי לֵוִי-יִצְחָק בְּיָדוֹ שֶׁל הָאִישׁ וְקָרָא לוֹ לַחְזֹר בּוֹ. וְאָכֵן, הַיְּהוּדִי הִתְעוֹרֵר וְחָזַר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה.

אֱמֶת עַד הַסּוֹף

פַּעַם, בִּסְעוּדַת לֵיל-שַׁבָּת, הָיוּ פָּנָיו שֶׁל הַסַּבָּא מִשְּׁפּוֹלִי עֲגוּמוֹת מְעַט. בְּמַהֲלַךְ הַשַּׁבָּת גִּלָּה לַחֲסִידָיו, כִּי הוּא חוֹשֵׁשׁ שֶׁאִחֵר הַיּוֹם לְהַדְלִיק אֶת הַנֵּרוֹת, וְיֵשׁ לוֹ מִזֶּה עָגְמַת-נֶפֶשׁ.

הֵחֵלּוּ הַחֲסִידִים לְהַרְגִּיעַ אֶת רוּחוֹ. הָיוּ שֶׁצִּטְּטוּ אֶת מַאֲמַר חֲזַ"ל: "לֹא יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כָּל עָווֹן", וּמַאַמְרֵי חֲזַ"ל אֲחֵרִים שֶׁמְּדַבְּרִים עַל כָּךְ שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שׁוֹמֵר עַל הַצַּדִּיק לְבַל יִכָּשֵׁל. בְּסוֹף הַשֻּׁלְחָן יָשַׁב ר' רְפָאֵל מִבְּרָאשִׁיד, שֶׁהָיָה יָדוּעַ לְאִישׁ-אֱמֶת. אַחֲרֵי שֶׁכֻּלָּם אָמְרוּ מָה שֶׁאָמְרוּ, נַעֲנָה ר' רְפָאֵל וְאָמַר: "אִם אָמְנָם לָרַבִּי יֵשׁ סָפֵק שֶׁמָּא חִלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת, וַדַּאי שֶׁעָלָיו לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַל זֶה!".

נֶהֱנָה הָרַבִּי מִדְּבָרָיו וְגָעַר בַּחֲסִידִים הָאֲחֵרִים: "הֲלוֹא בִּגְלַלְכֶם יָכֹלְתִּי לְהִשָּׁאֵר בְּלִי תְּשׁוּבָה"…

לְהַרְאוֹת לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא

לְרַבִּי חַיִּים, רַבָּהּ שֶׁל קִישִׁינוֹב (בַּעַל 'בְּאֵר מַיִם חַיִּים' וְ'סִדּוּרוֹ שֶׁל שַׁבָּת', שֶׁעָלָה בְּאַחֲרִית יָמָיו לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְהִתְגּוֹרֵר בִּצְפַת), הָיָה בֵּן יָחִיד שֶׁהָלַךְ בִּדְרָכִים עֲקַלְקַלּוֹת וּבְמַעֲשָׂיו הָיָה מַלְבִּין אֶת פְּנֵי אָבִיו הַגָּדוֹל. אוּלַם הָאָב הֵאִיר לוֹ תָּמִיד פָּנִים, וְנָהַג בּוֹ בַּחֲבִיבוּת רַבָּה בְּיוֹתֵר.

פַּעַם שְׁאָלוּהוּ כַּמָּה מֵחֲשׁוּבֵי הַקְּהִלָּה: "הֲלוֹא בִּנְךָ זֶה סוֹרֵר וּמוֹרֶה הוּא, וְלָמָּה הוּא רָאוּי לְיַחַס כֹּה חַם וּלְבָבִי?".

הֵשִׁיב הָרַב בְּתֹם לֵב: "רוֹצֶה אֲנִי לְהַרְאוֹת לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כִּבְיָכוֹל, שֶׁגַּם עִם בָּנִים מַשְׁחִיתִים צָרִיךְ לְהִתְנַהֵג בְּמִדַּת הָרַחֲמִים וּבְאַהֲבָה רַבָּה"…

לָקַח עַל עַצְמוֹ

אֶל רַבִּי נָחוּם מִצֶ'רְנוֹבִּיל בָּא פַּעַם יְהוּדִי שֶׁבִּקֵּשׁ דֶּרֶךְ תְּשׁוּבָה עַל חֲטָאָיו. כְּשֶׁשָּׁמַע הַצַּדִּיק אֶת רְשִׁימַת עֲווֹנוֹתָיו, אָמַר: "אֲנִי כְּבָר זָקַנְתִּי וְאֵין בְּכוֹחִי לְסַדֵּר לְךָ דֶּרֶךְ תְּשׁוּבָה. לֵךְ אֶל בְּנִי, וְהוּא יַעֲזֹר לְךָ".

הָלַךְ הָאִישׁ אֶל הַבֵּן, רַבִּי מָרְדְּכַי, וְגוֹלֵל לְפָנָיו אֶת כָּל הָעִנְיָן. הוּא הִקְשִׁיב וְעָנָה: "עָלֶיךָ לְהִתְחָרֵט עַל הֶעָבָר, וּמִכָּאן וּלְהַבָּא תִּקְרָא תְּהִלִּים כָּל הַיּוֹם, וּבִימֵי שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי – תִּתְעַנֶּה חֲצִי יוֹם".

עָשָׂה הָאִישׁ כַּאֲשֶׁר נִצְטַוָּה. לְאַחַר פֶּרֶק זְמַן רָאָהוּ יוֹם אֶחָד רַבִּי נָחוּם, וְהִנֵּה הָאִישׁ נִשְׁתַּנָּה מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה. הָאִישׁ סִפֵּר לוֹ עַל דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה שֶׁתִּקֵּן לוֹ רַבִּי מָרְדְּכַי.

שָׁאַל רַבִּי נָחוּם אֶת בְּנוֹ: "אֵיךְ סִדַּרְתָּ לוֹ תְּשׁוּבָה כָּל-כָּךְ קַלָּה?". הֵשִׁיב הַבֵּן: "רָאִיתִי אֶת סְאַת חֲטָאָיו, וְהָיָה בָּרוּר לִי שֶׁאֵין בְּכוֹחוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה רְאוּיָה עֲלֵיהֶם. לָכֵן לָקַחְתִּי אֶת כָּל הַחֲבִילָה עַל עַצְמִי"…

פִּשְׁפּוּשׁ בָּעֲווֹנוֹת

יוֹם אֶחָד פָּרְצָה מַגֵּפָה בָּעִיר בְּרִיסְק. כַּמְּקֻבָּל, הִתְאַסֵּף כָּל הַצִּבּוּר בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת לִתְפִלָּה וְלַאֲמִירַת תְּהִלִּים, כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁיִּקְרַע אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה. אוּלָם וַעַד הַקְּהִלָּה לֹא הִסְתַּפֵּק בְּכָךְ וְרָצָה לְקַבֵּל הַחְלָטָה, שֶׁאֲחָדִים מֵחֲשׁוּבֵי הָעִיר יַחְקְרוּ וְיִדְרְשׁוּ אִם לֹא חָטָא מִישֶׁהוּ חֵטְא כָּבֵד שֶׁבְּעֶטְיוֹ בָּאָה עַל הָעִיר הַצָּרָה הַזֹּאת.

הַדְּבָרִים הִגִּיעוּ לִידִיעַת הָרַב, וְהוּא לֹא נָתַן אֶת הַסְכָּמָתוֹ לְכָךְ, בְּאוֹמְרוֹ: "נָכוֹן הוּא, שֶׁעַל-פִּי הַתּוֹרָה מְחֻיָּבִים אָנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַצָּרוֹת מַטְּרָתָן לְעוֹרֵר אֶת הָאָדָם לִתְשׁוּבָה, אֲבָל אֶת הַחֲטָאִים צָרִיךְ הָאָדָם לְחַפֵּשׂ אֵצֶל עַצְמוֹ וְלֹא אֵצֶל הַזּוּלַת"…