חיים מאיר, 72, נשוי+ 3. לשעבר איש אחזקה בחברת  הנס ציונית 'אורלייט'. כיום משמש בקודש בביהכ"נ 'אשכול'. מספר קצת על עצמו ועל הקשר שלו לבית חב"ד נס ציונה.

קצת על עצמי

"נולדתי בעירק למשפחה מסורתית מאד. כילד בעירק הייתי הולך להתפלל ולשמוע שיעורי תורה ב'בית מדרש' שפעל לא הרחק מביתי.
באותם זמנים היחסים עם שכננו המוסלמים החלו להיות מתוחים עד שגם חיי היו בסכנה ממשית מספר פעמים בעקבות כך. בגיל 8 עשינו עלייה לארץ הקודש, גרנו במעברה בנס ציונה ומאז אני פה.

בתחילת מגוריי בנס ציונה פעלו בעיר כחמישה בתי כנסת, ואני בתור ילד הייתי הולך להתפלל בבית הכנסת הגדול ברח' תל אביב."

סיפור גבורה אישי

"לאחר לימודי המקצועיים בנושא מסגרות התגייסתי לצה"ל והוצבתי לשרת בחיל שריון. לא אשכח את אחד האירועים הדרמטיים בחיי שארעו במהלך שירותי באוגדה, מוקמנו אז בקיבוץ 'רביבים' לפתע שמעתי צעקות ובהלה בבסיס. רצתי למקור הרעש וראיתי שבעקבות התפוצצות 'ברנר' באוהל האספקה של המטבח החל כל האוהל להתלקח, האוהל היה מלא באוכל, כלי נשק וגם במספר זוגות תפילין שהונחו בפינה מסויימת ובהן היו חיילים רבים משתמשים על מנת לקיים את המצווה מידי יום. בלי להמתין רצתי לעבר האוהל הבוער ובאמצעות הסכין שהייתה ברשותי קרעתי את דופן האוהל ומתוך הלהבות חילצתי מספר זוגות תפילין ושלושה רובי צ'כי. בהמשך  ניתקתי כבל חשמל מרכזי שהיה קרוב לאש – דבר שיכל לגרום לנזקים נוספים. מה שאני עשיתי כדבר ברור מאליו נתפס אצל שאר חיילי הבסיס וסגל הפיקוד כמעשה גבורה הראוי לציון לשבח, כעבור זמן קצר הוענק לי צל"ש (ציון לשבח) על ידי מפקד גייסות השריון דאז האלוף דוד אלעזר ז"ל (תמונות מצורפות)".

היום?

"הרבה שנים עברו, וזכיתי לעבוד בחברת 'אורלייט', בה תרמתי לביטחון עם ישראל במשך עשרות שנים. במהלך עבודתי בחברה הקמתי מניין לתפילת מנחה יום יום הממשיך להתקיים גם כיום שנים אחרי יציאתי לפנסיה. כיום אני משמש בקודש בבית הכנסת 'אשכול' ברח' שאול המלך."

המוטו שלי…

"לעזור לכל יהודי ללא פשרות. בעקבות היכרותי עם פעילות בית חב"ד נס ציונה ראיתי כמה חשובה הנתינה והעזרה לזולת מתוך אהבת ישראל לכל אחד. באופן אישי אני תורם כפי יכולתי לפעילות של בית חב"ד באופן כללי וגם למפעל החסד 'ארוחה חמה', בכך אני יודע שאני לוקח חלק ממשי בעשייה למען משפחות שיש להם פחות וזקוקים לסיוע ותמיכה."