הקריאה בתורה מדי שנה בשנה על אבות האומה מעמיקה בליבנו את החיבור עם האבות, חיבור המדלג על שלושת-אלפים ושבע-מאות שנה. אנחנו העם היחיד בעולם היודע מאין בא והשומר אלפי שנים על זהותו ועל ייחודו.

המפתח לסוד קיומו של העם היהודי נעוץ בסיפור שאנו קוראים בפרשת השבוע – הניסיון שניסה הקב"ה את אברהם אבינו בעקֵדת יצחק. כאן נצרב בתודעת האומה היהודית עקרון מסירות-הנפש: מוכנים להקריב למען האמונה, אין מחפשים 'פתרונות יצירתיים' ואין מנסים להתפשר עם הקשיים. דבקים באמת והולכים איתה עד הסוף.

קל להיסחף בזרם

כוח מסירות-הנפש הוא שעמד לעם-ישראל לאורך תלאות הגלות. אין-ספור פעמים במהלך ההיסטוריה היהודית עמדנו מול כוחות שלכאורה לא היה לנו סיכוי לעמוד נגדם. משעבוד מצרים, גזֵרות אנטיוכוס, רדיפות הרומאים וזוועות האינקוויזיציה, הגירושים והפוגרומים בימי-הביניים, ועד הדורסנות של השלטון הקומוניסטי ואימי השואה. העם היהודי שרד אך-ורק משום שהיה מוכן למסור את נפשו למען המשך קיומה של היהדות.

כמעט בכל פרק בהיסטוריה היהודית היו מי שנטו להתפשר ולהרכין ראש. בימינו קוראים לזה 'פרגמטיות'. הם תמיד הסבירו שאי-אפשר ללכת עם הראש בקיר ושחייבים להתאים את האידאלים הגדולים למציאות. לא נורא אם מוותרים פה ושם. הם לא הבינו שבכניעה הזאת מוותרים על נשמת-החיים של האומה – על מסירות-הנפש.

העם היהודי אינו יכול להתקיים בלי מסירות-הנפש. אנחנו עם קטן, הנושא על גבו מורשת עתיקה וגדולה, שלעולם תתנגש עם העולם הסובב אותנו. אין קל מלהיסחף בזרם הכלל-עולמי ולהיות כמו כולם. כדי לשמור על ייחודנו ולדבוק בעקרונותינו יש צורך במסירות-נפש – באמונה בלתי-מתפשרת ובדבקות שאינה נכנעת לעולם.

ברגע שמתחילים להתכופף ולהיכנע ללחצים ולפיתויים, הקריסה הכללית היא רק שאלה של זמן. סכר יכול לעמוד מול לחץ אדיר של מים כל עוד הוא שלם ובלתי-פרוץ. ברגע שנוצרת בו הפרצה הקטנה ביותר, הוא עתיד להיסחף כולו בזרמי המים.

חומה בלתי-מעורערת

מסירות-הנפש היא הסכר שמגן על עם-ישראל מפני הלחץ החיצוני האדיר. כן, מסירות-נפש אינה רציונלית ואינה הגיונית. השכל אומר שצריך לוותר פה ושם, להציל מה שאפשר להציל, להתחשב בלחצים, להיות 'מציאותי'. זה כוחה של מסירות-הנפש היהודית, שהיא הודפת את כל השיקולים ה'פרגמטיים' ומציבה חומה איתנה ובלתי-מעורערת.

ודאי שיש לשקול שיקולים מציאותיים, אבל רק בפרטים ובדרכי הפעולה. העקרונות והאמונה הבסיסית אסור שיישחקו ושייכנעו ללחצים. העם היהודי מצא תמיד פתרונות מקוריים ויצירתיים כדי לשרוד, אבל ברגע האמת ידע למסור את הנפש. כי יש דברים שהם מעבר ל'יצירתיות'. הם תמצית קיומנו.