איזה חלק מההכנסה צריך לתת לצדקה? ● בפינת ההלכה בעלון 'שיחת השבוע', התייחס השבוע הרב יוסף-שמחה גנזבורג לשאלה
שאלה: איזה חלק מההכנסה צריך לתת לצדקה?
תשובה: מצוות-עשה על כל אדם מישראל לתת צדקה כפי השגת ידו, וכפי מה שראוי לעני, והמעלים עיניו מן הצדקה עובר באיסור לא-תעשה. שיעור מצוות נתינת צדקה מנכסיו: עד חומש (20%) – "מצווה מן המובחר", עשירית – "זו מידה בינונית", פחות מזה – נכנס בגדר קמצנות. הרבי מליובאוויטש המליץ לתת "יותר ממעשר, וקרוב לחומש".
יש אומרים שמעשר כספים הוא מן התורה, ויש אומרים שאינו אלא מדרבנן, אבל חיוב גמור הוא, ולכן כל מה שנוהג במעשר עני – נוהג במעשר כספים (הרבי הוכיח שכן דעת בעל התניא בשולחן-ערוך שלו), ויש אומרים שאינו אלא מנהג של מצווה. לכל הדעות, מי שכבר נהג להפריש מעשר, נעשה אצלו הדבר כנדר. לכן מן הראוי שבפעם הראשונה יאמר בפירוש שעושה כן 'בלי נדר'.
אולם הרמ"א כתב: "פרנסת עצמו קודמת לכל אדם". היינו, שלא רק מי שפרנסתו מספיקה ללחם צר ומים לחץ, אלא אפילו מי שמצבו טוב יותר, אך אין לו למימון הוצאות רגילות, ולפעמים הוא נאלץ לוותר גם על מלבוש או חפץ אחר הדרוש לו, פטור מן הדין ממצוות מעשר, וייתן לצדקה מעט כפי יכולתו. ועדיין עליו לעשות מאמץ גדול שלא להזדקק בעצמו לסיוע קופת הצדקה, אלא אם כן הוא זקוק להוצאות רפואיות גדולות או לנישואי צאצאיו.
אמנם גם במצב כזה רצוי לחשב ולרשום לעצמו כמה מעשר עליו לתת, ולתת בפועל חלק מזה, ובטוח הוא שה' יראה בעוניו ובמאמציו, ויוציאו במהרה מן המיצר אל המרחב.
