ליהודי העוסק במכירת מכוניות הסביר הרבי, באחת הזדמנויות, את הדמיון שבין המכונית לאדם:

אומנם המכונית נוסעת בכח המנוע המשתמש בדלק אך ה"דחיפה" הראשונה נעשית על ידי "ניצוץ", המפעיל את המנוע. אם הכל תקין תיסע המכונית מיד לדרכה. יחד עם זאת מובן לכל כי הניצוץ אינו מפעיל את המנוע כל הזמן ומצב שכזה אינו רצוי כלל.

כך הם פני הדברים גם אצל האדם ובפרט אצל היהודי: תכלית בריאתו של כל יהודי היא, ש"ייסע" בכיוון הנכון, דהיינו שיעבוד את ה' באמצעות הכוחות האלוקיים שניתנו לו. אומנם בהתחלה או מפעם לפעם מקבל האדם "ניצוץ" – רמז ואיתות – מלמעלה, שיפעיל את כוחותיו כראוי לצורך ביצוע תפקידו. אבל ברור שאין זה מצב נורמלי ובוודאי לא רצוי כלל להשתמש בניצוץ האיתות בתדירות.