חסיד – במקורות: הנוהג לפנים משורת הדין. כיום: יהודי שמתנהג בדרך החסידות.

רבי – בדורותינו: כינוי לצדיק המנהיג עדה של חסידים (רבי – ראשי  תיבות : ראש בני ישראל).

אדמו"ר – כינוי נוסף לרבי של חסידים, ראשי תיבות: אדוננו מורנו ורבנו.

יחידות – רגע של אושר רוחני, בו נכנס החסיד לחדרו של האדמו"ר לבקשת ברכה או הדרכה רוחנית.

התקשרות – התאחדותו של חסיד עם הרבי שלו בנשמתו, על ידי אהבת הרבי, לימוד תורתו ומילוי הוראותיו.

פדיון נפש – מכתב שמוסר או שולח חסיד לרבו ובו בקשת ברכה. כאשר כותבים "פדיון נפש", פותחים את המכתב בסגנון המקובל להלן: "אנא לעורר רחמים רבים ממקור הרחמים והחסדים האמיתיים עבור (שמות האנשים ושם אמם) ל (מהות הבקשה), וחותמים במילים "המעתיר (שמו הפרטי של הכותב ושם אמו)".

משקה – יין או יי"ש שנותן הרבי לחסיד לברכה ולסגולה, או ששותים  חסידים במסיבת התוועדות.

כוס של ברכה – במקורות: כוס של קידוש, הבדלה, ברכת המזון או חופה. בפי החסידים יוחד השם ליין שהרבי ברך עליו ברכת המזון, והוא מוזג ממנו לחסידים.