כיון שכבר היתה העבודה בכל עניני הפורים, כולל גם שושן פורים, אזי באים תכף ומיד מ"שושן הבירה" שבמדינות אלו, "שושן עמק איומה", ל"שושן הבירה" האמיתית, ירושלים עיר הבירה, עם כל ה"שטורעם" (=רוח גדולה) של חומת ירושלים, בגאולה האמיתית והשלמה על ידי משיח צדקנו.

ובפרט לאחרי ועל ידי הדגשת אחדותם של ישראל בימי הפורים, כמודגש במצוות הפורים, "משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים"… שעל ידי זה מבטלים את סיבת הגלות – "מפוזר ומפורד בין העמים"… ובהבטל הסיבה, בטל בדרך ממילא המסובב, הגלות.

(מוצאי שושן פורים תשמ"ט. התוועדויות תשמ"ט כרך ב' עמ' 463)