תחילה נביא סיפור מיפי הרב אברהם-ברוך פבזנר, משפיע בישיבת 'תורת-אמת' ומנהל בית-הספר העל-יסודי 'עטרת רבקה – חב"ד' בירושלים עיה"ק, שהוא עצמו היה מעורב בו:

"בשנת תשל"ו הגיעה קבוצת השלוחים הראשונה לאה"ק (אודות שליחות מיוחדת זו, מסופר בספר 'סיפורה של שליחות', כפר-חב"ד תש"נ). השלוחים התחבבו על כמה מגדולי ישראל, ביניהם הגאון הגדול רבי יעקב-יצחק וייס זצ"ל, גאב"ד העדה החרדית, בעל 'מנחת יצחק'".

הגנה על החטופים

"בחודש סיוון נחטף מטוס 'אייר פראנס' לאנטבה, אוגנדה, וכל הנוסעים היהודים היו בסכנת חיים. בכל תפוצות ישראל התפללו להצלתם. במיוחד זכורה עצרת התפילה המרכזית, עם תענית-שעות, שנקראו אז על-ידי הבד"ץ של 'העדה החרדית', ביום חמישי, פרשת חוקת, כ"ו בסיוון.

"עיקרה של העצרת היה כינוס של רבבת ילדי תשב"ר בירושלים עיה"ק תובב"א, בתוך החצר הגדולה והמרפסת הענקית של תלמוד-תורה 'מאה שערים' בשכונת מאה-שערים. נוסף לכל המתכנסים בחצר, הצטופפו אלפים של אנשים, נשים וטף ברחובות הסמוכים לתלמוד-תורה.

"בבוקר יום חמישי ההוא הגענו לביתו של בעל ה'מנחת יצחק', שניים משלוחי הרבי – שלום-דובער לבקובסקי (כיום ראש בית מדרש להוראה בכפר-חב"ד) ואנוכי, ובפינו בקשה: מאחר שעצרת התפילה מטרתה היא הצלה, הגנה ושמירה על החטופים, והתורה מציינת את הסגולה המיוחדת של "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז להשבית אוייב ומתנקם" – הרי מתאים שיאמרו בה את י"ב הפסוקים ומאמרי חז"ל שהרבי קבע למטרה זו בדיוק.

מסרנו לגאב"ד את הדף עם י"ב הפסוקים, והוא עיין בו בכובד-ראש. הגאב"ד הכיר אותנו היטב וקירב אותנו מאוד, מאחר שהננו שלוחי הרבי. גם הפעם הוא קיבל אותנו בסבר פנים יפות ביותר, אף-על-פי שהגענו ללא שקבענו את הפגישה מראש, ועל-אף שבבוקר ההוא היה עמוס ביותר.

"בעל ה'מנחת יצחק' התעניין מאוד בפרטי התקנה, וגם שאל שאלה מכרעת: מהו ה'גדר' של י"ב הפסוקים, האם יש בהם סגולה מיוחדת של שמירה, הגנה והצלה, או שבעצם כל דבר-תורה ותפילה שנאמרים "מפי עוללים ויונקים" יש בהם סגולה זו, אלא שהרבי בחר בפסוקים אלו מפני שיש בהם תוכן של אמונה, חינוך וכיוצא-בזה, ואם כן, הרי אין חשיבות לעניין ההצלה באמירת פסוקים אלה דווקא.

התפעלות מהנס

"הערצתו של ה'מנחת יצחק' לרבי בצבצה מכל מילה שאמר, כמו גם מתוכן דבריו (כך היה גם בכל פגישותינו התכופות עמו). אחד מאיתנו ענה שאכן כן הדבר – הפסוקים עצמם מסוגלים לזה, ואחד מאיתנו הוסיף שהוא לא שמע זאת מפורשות, אבל עצם הדבר שהרבי בחר וקבע לומר פסוקים אלו – זה עצמו פעל שתהיה בהם סגולה זו ביותר.

"מיד קרא הגאב"ד לספרא-דדיינא הגרא"מ ברייטשטיין ז"ל (הייתה לו איתנו שיחה מעניינת מאוד על ביקוריו אצל הרבי, וזה קובע ברכה לעצמו), וביחד הם הזמינו לבית הגאב"ד את הגאון החסיד ר' משה ובר זצ"ל,

"ואחרי דיון (כשאנו מחכים בחדר החיצון) הודיע לנו הספרא-דדיינא שהעניין מסודר. ואכן, בעצרת התפילה, לאחרי אמירת תהילים וסליחות, אמר הש"ץ עם כל הקהל את הפסוקים.

ביום ראשון, פרשת חוקת, למחרת הנס הגדול שהחטופים שוחררו בעזרת ה' על-ידי חיילינו, באנו לביתו של ה'מנחת יצחק' להודות לו על פעולתו באמירת הפסוקים. הגאב"ד היה בשמחה גדולה ובמצב-רוח מרומם ביותר, ודיבר איתנו בהתפעלות גדולה אודות גודל הנס שהיה בשחרור החטופים. גם דיבר על גודל הסיפוק שיש לו מאמירת הפסוקים.

"ביחד עם זה אמר לנו שהוא מבקש שאת שאלתו הנ"ל – נשאל בשמו את הרבי. אמנם ביום חמישי זה הדבר לא היה בכדי שיעשה, אבל עכשיו הרי כל הזמן לפנינו. כמובן שכך עשינו עוד באותו יום.

ומה מאוד התרגשנו שבהתוועדות חג הגאולה י"ב בתמוז, כשבועיים לאחרי זה, הקדיש הרבי שלוש שיחות ארוכות להסביר איך שכל אחד ואחד מהי"ב פסוקים ומאמרי חז"ל מסוגל מצד עצמו לשמירה, הגנה והצלה על עם-ישראל ועל כל יהודי.

הדברים הובאו, כמובן, לפני בעל ה'מנחת יצחק', שמאוד הודה לנו על זה.

חשיבות בדיקת המזוזות

בשנת תשל"ו נשא הרבי שיחה מיוחדת בפני "מצוייני צה"ל", ובסיום שיחתו התעכב על גודל החשיבות של בדיקת המזוזות: "בהמשך למאורעות שקרו לאחרונה באוגנדה ואיסטנבול על ידי מחבלים, הרי זו ההוראה להגביר את ענייני הביטחון כפשוטם בגשמיות, שזה קשור גם כן על ידי הגברת ענייני הביטחון הרוחניים שלכל לראש זהו עניין מצוות מזוזה – הנה בקשתי כשתחזרו לארץ הקודש, ידייק כל אחד ואחת מכם לבדוק את המזוזות שתהיינה כשרות וקבועות באופן שתהיה המצווה מתקיימת כדרוש. ייחשב לי לכבוד גדול באם תקבלו ממני מתנה על ידי באי כוחי בארץ הקודש… כשתחזרו ארצה יבקרו אתכם באי כוחי שם עם מזוזות ויסייעו לבדיקת המזוזות ולקביעת המזוזות"…

הרבי גם הורה לבדוק את המזוזות בקרב הניצולים: "חוב קדוש ומצווה גדולה שכל החטופים שזכו וניצלו, שיפרסמו את תוצאות בדיקת המזוזות בבתיהם", אמר הרבי. בהזדמנות זו הוסיף הרבי בקשה, שכל אנשי הצבא שפעלו לשחרר את החטופים מאוגנדה, ידאגו שיהיו להם מזוזות כשרות בחדרם.

בשיחת קודש שנאמרה בקיץ תשל"ו, קרא שלא להתפעל מכל המלעיגים, והוסיף שב'מבצע אנטבה' היה בין החטופים גם יהודי ירא שמים שהיה חסר אצלו בעניין מזוזה.