חנוכה הוא חג של ניצחון, ניצחון אדיר. זה ניצחונה של היהדות על התרבות היוונית-הלניסטית; ניצחונם של היהודים המעטים והחלשים על היוונים הרבים והחזקים; ניצחונם של נאמני התורה על המתייוונים. אך מה מסמל את הניצחון המופלא הזה – לא חרב, לא חנית, לא מקל, אלא דווקא נר – להבה קטנה ומאירה.

יש בחג החנוכה מסר מופלא על כוחו האמיתי של עם-ישראל. יש בו לקח לדורות, כיצד צריך להתנהג במצבים דומים. צריך רק להטות אוזן למה שמלחשות השלהבות הקטנות של נרות החנוכה.

יהודים מול העולם הגדול

יש זהות מעניינת בין התקופה שלנו לתקופת מלחמת החשמונאים. כאז כן עתה היהדות מתמודדת עם תרבות כלל-עולמית, המושכת את בני-הנוער והצעירים. כאז כן עתה ניצב מולנו הפיתוי להשליך אחר גוונו את הדברים המבדילים אותנו מן העמים האחרים, ולהתערות במשפחת העמים. אז זו הייתה התרבות ההלניסטית, וכיום זו התרבות המערבית, גלי האופנה והרוח הכללית המנשבת בעולם.

כיצד מתמודדים עם זה? איך מסבירים לנוער שההיטמעות בתוך התרבות המערבית משמעותה בעצם התאבדות קולקטיבית, ביטול ייחודנו כעם יהודי? איך משכנעים צעיר יהודי שהזוהר של התקשורת והאופנה הוא אשליה וזיוף, דבר ריק וחולף? איך מוצאים את שביל-הזהב בין שימוש בכל ההישגים הטכנולוגיים של העולם המודרני, ובין ההימנעות מחשיפה לתכנים השליליים שהביאה הקִדמה?

התשובה היא – נר, אור. לאו-דווקא מלחמה ברוע, לא בהכרח הדגשת השלילה, גערות ומחאות. הדרך להגיע ללבו של יהודי ולהראות לו את אור היהדות היא על-ידי אור. זו סגולה מיוחדת שהטמין הקב"ה באור, שאין הוא צריך להילחם בחושך. מדליקים נר קטן, ומיד החושך מתפזר ומתפוגג.

אין צורך לגעור ולגנות

אמנם לפעמים צריך להילחם. גם החשמונאים קמו ונלחמו ביוונים ובמתייוונים. אבל זה מצב זמני, תגובה מיידית על אירועים ועל מצבים מסויימים. הדרך הכללית, השיטה והקו, באים לידי ביטוי בסמל שהשאירו החשמונאים לדורי-דורות – הדלקת נרות, הפצת אור.

רבים מבני העם היהודי בימינו חיים באפלה, מבחינה יהודית. הם נוהים אחר הגל העולמי לא משום שהם מעדיפים אותו מן היהדות, אלא משום שזה הדבר היחיד שהם מכירים. הם לא טעמו את טעמה של היהדות ולא למדו להכיר את האור הטמון בה. חובתנו להאיר לפניהם את היהדות. להפנות זרקור אל מכמניה. אז יתברר שאין צורך להילחם, לגעור ולגנות. האור עצמו יעשה את המלאכה.

ימי החנוכה הם סמל ומופת לפעילות הנדרשת מאיתנו כל ימות השנה. כשם שבחנוכה אנו מעמידים חנוכיות "על פתח ביתו מבחוץ" ומאירים את העולם שסביבנו באור התורה, כך בחיי היום-יום כל יהודי צריך להשתדל להפיץ בסביבתו יותר אור, יותר שמחה, יותר אמונה ויותר תורה. וכשיהיה אור – ממילא לא יהיה חושך.