בפרשתנו מוספר על אישה בשם שלומית בת דברי,שמספר דברים בעייתים אירעו איתה ועם בנה.

בדרך כלל התורה שומרת על צנעת וכבוד הפרט. כאן היא פירסמה את שמה. ללמדנו את שורש הבעיה שהיתה לה כדי שאנו נזהר.

שמה מורה על היותר מרבה לשחנ"ש עם גברים זרים – שלומית על שם היותה מרבה לשאול בשלום כולם ובת 'דברי' – על שם שהייתה מרבה לנהל שיחות עם זרים.

התורה כמובן לא באה לסתום למישהו את הפה ויש כללי נימוס בסיסים ראויים. אבל כמו הרבה דברים אחרים, כשזה  נעשה מידי טוב, זה יכול לגרום נזק.

המסר מכך בזוגיות – יש להיות נימוסיים , אך שחנש"ים עדיף שיתקיימו בין בני הזוג ולא במגרשים אחרים.
יכולים להיות לזה תוצאות בעייתיות,גם אם לגמרי לא התכווננו לכך..

ובצורה חיובית – שחנ"שים עם בן בת הזוג, יכולים להפרות את הקשר בצורה נפלאה!