איך מגיעים: אוטובוסים מהתחנה המרכזית בתל-אביב לנס ציונה: 371, 201, 200, 164
קישור למפה
רקע היסטורי
בתמוז תרמ"ג (1883) עלו ראובן לרר ומשפחתו אל נחלתם בוואדי אל נחלתם בוואדי אל חנין (עמק השושנים), שקנו מגרמני בתמורה לנחלת משפחתם ברוסיה. הם מצאו במקום ח'אן עזוב, באר אנטיליה הרוסה, בריכה פרוצה, פרדס מוזנח ושממה מסביב. תוך חצי שנה שופצו הבית, החצר, הבאר ושוקם הפרדס. המייסד, ששאף לקיים מניין לתפילה ו'חדר' לילדיו, הפריש שטח של 320 דונם מאדמתו, חילקו ליחידות וקרא ליהודים להצטרף אליו, עד שהתקבל המניין הראשון ב- 1887/8. המתיישבים הראשונים הקימו את 'הבית המשותף', שהיה למרכז פעילות לגאולת הארץ ולפיתוח המקום, ושם חדש ניתן למקום – נחלת ראובן. 'אגודת אחים' ו'הסתדרות העשרות' (אגודות לשיפור תנאי הפועלים במושבות) רכשו מראובן לרר 170 דונם בצפון נחלתו כדי להקים 'מושבת פועלים' לפי עקרונות סוציאליסטיים. מיכאל הלפרין, הוזה וחולם, הקים את מושבת הפועלים והציע לקרוא לה נס ציונה (1891). לאחר שאזל כספו, מישכן מיכאל הלפרין את נכסי המושבה, יצא לגולה לגייס כספים ונשאר בחו"ל שנים אחדות. חברת יק"א גאלה את המשכנתא על הקרקע מידי בעל החוב ונטעה פרדס על האדמה. המשפחות שהצטרפו למקום בנו את בתיהן ברחוב נס ציונה (רוטשילד), והתגוררו עד להשלמת הבנייה בחדרי חימר קטנים (הכוכים) הצמודים לחומת האבן. המקום כונה 'חוות הפועלים' (1892). חמש משפחות פועלים ממתיישבי נחלת ראובן, ששאפו להיות פועלים 'מתאכרים', הקימו בסמוך לרחוב הפועלים את 'אחוזת תל אביב'. ב- 1905 רכשה חברת 'גאולה' 600 דונם על הגבעה שבין נחלת ראובן למושבת הפועלים נס ציונה, והיישוב על 'גרעיניו' השונים התאחד והיה למושבה אחת. הגבעה שימשה כעמדת הגנה ובפסגתה הוצב הפעמון (1915), שהיה מצלצל ליציאה לעבודה ולחזרה הביתה ולהזעקה בימי חירום. בשנת 1921 העמידו על פי הבאר שבחוות הפועלים משאבה, שהזרימה את המים לבריכה שנבנתה בפסגת הגבעה, וממנה זרמו המים בצינורות למושבה. הגבעה שימשה גם לבילוי ולמפגש ונקראה 'גבעת אהבה'. בראשית שנות ה- 30 קמה על אדמות שהיו שייכות למיכאל הלפרין 'גבעת מיכאל' – מרכז לארגוני התיישבות קודם לעלייתם על הקרקע.
המוזיאון
בית ראשונים, שנחנך ב- 1905, היה הבית הקהילתי הראשון במושבה נס ציונה ושימש כבית ועד המושבה, בית כנסת, בית ספר, בית ה'הגנה', ומקום התכנסות לאירועי תרבות, שמחה וצער. ב- 1962, כאשר עברה המועצה למשכנה החדש, נעזב המקום. בשנת 1977 שופץ הבית ושוקם בצורתו המקורית. עבודת השיקום נעשתה בהתנדבות וללא עזרת המוסדות הממשלתיים. מטרת המוזיאון להנציח את ייסודה ואת ראשיתה של נס ציונה, ולהדגיש את ייחודם של ראשוני המושבה. במוזיאון אוסף מגוון של פריטים המסודרים לפי נושאים: ציוד וכלים חקלאיים; תצוגת כלי בית מתקופות שונות; התפתחות ענף המכוורת באזור; הפעמון הראשון של המושבה; וכן אוסף אישי של משפחת המייסד והראשונים. בבית מתנהלת פעילות שוטפת של הרצאות, חוגים, שירה בציבור וטיולים מודרכים, ומוצגת תכנית אור קולית בת 20 דקות על תולדות המושבה. ארכיון וספרייה מתעדים את תולדות ההתיישבות. בבית ראשונים פועלת הנהלה, המורכבת מצאצאיי משפחות הראשונים. המבקר בבית ראשונים יכול לסייר בעקבות המייסדים והראשונים בנקודות הבאות: ואדי אל חנין; בית הקורבן הראשון – אברהם ילובסקי; נחלת ראובן – הבית המשותף; נס ציונה – מושבת הפועלים של הלפרין; חוות הפועלים; גבעת אהבה ובית ראשונים ברחוב תל אביב.