אחד הדברים המיוחדים ואולי המוזרים שבחג הפורים הוא, שדין מרכזי הקשור בהגדרת החג, תלוי בנושׂא שלכאורה איננו קשור כלל לחג. והוא: "כרכין המוקפין חומה מימות יהושע בן נון קורין ב-ט"ו [באדר]". [שלחן ערוך או"ח תרפ"ח א'] מדוע נקבע קריטריון מוזר כזה, שיום הפורים שב-ט"ו באדר תלוי בהקפת חומה מימות יהושע בן נון?! מסביר התלמוד הירושלמי המפורסם: "חלקו כבוד לארץ-ישׂראל שהיתה חריבה באותן הימים ותלו אותה מימות יהושע בן נון." [ירושלמי, מגילה א' א'] למדנו כאן יסוד חשוב: אחד המסרים המרכזיים של חג הפורים – כבוד לארץ-ישׂראל.
אפשר להבין זאת באופן פשטני, שכיוון שארץ-ישׂראל היתה חריבה באותה תקופה שהתרחשו הניסים בשושן ושאר מדינות המלך אחשוורוש, רצו להזכיר לנו זאת, בגדר – "נעלה את ירושלים על ראש שׂמחתנו!" אך אפשר לומר מעבר לזה: כל עניין חג הפורים בא לעורר אותנו ולהבהיר לנו ולכל יהודי התפוצות: אין מקום אחר לעם ישׂראל – רק בארץ-ישׂראל. המציאות שמתאר המן הרשע: "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים" [אסתר ג' 8] תיתכן רק בחוץ לארץ. המציאות של יהודים בחו"ל – איננה טבעית ואיננה תקינה כל עיקר.
לכן, המגילה, בתארה לראשונה את דמותו ואישיותו של מרדכי היהודי, הרי היא מדגישה מאיין בא, דבר שלכאורה מיותר: "אשר הגלה מירושלים עם הגולה אשר הגלתה עם יכוניה מלך יהודה אשר הגלה נבוכדנצאר מלך בבל." [אסתר ב' 6]
ארבע פעמים נזכר כאן הביטוי "גולה" בהטיות שונות. ללמדנו, שכל האירועים המופיעים במגילה נובעים מהמציאות הגלותית בה היו מצויים עם ישׂראל באותה תקופה. העדר המקדש וארץ-ישׂראל משפיע ישירות על מצב האומה מבחינה פנימית וחיצונית. שהרי המן מתאר מנקודת מבטו, בפועל כפול: "מפוזר ומפורד". מה ההבדל בין מפוזר למפורד? לכאורה שני פעלים אלו, הם בעלי אותה משמעות: מפוזרים בין האומות ואין להם ישות עצמית, לאומית ומאוחדת?!
אלא אפשר לומר, ש"מפוזר" שה עניין טכני-חיצוני – מפוזרים במקומות שונים בין הגויים. ו"מפורד" – מפורדים מבפנים בינם לבין עצמם, שלא שוררת אחדות ואהבה ביניהם. ונראה שזה התפקיד שממלאים המקדש וארץ-ישׂראל. המקדש הוא מקור ההשראה הרוחנית של ארץ-ישׂראל, וארץ-ישׂראל היא מקור ההשראה הלאומית עם הקדושה המיוחדת של הארץ. גם בפתיחת המגילה ישנו תאור נרחב של משתה המלך אחשוורוש לכל מדינות מלכותו ולתושבי שושן. וחז"ל ביארו על פי רמזים בכתובים, שמשתה זה היה מסיבת נצחון על ביטול מלאכת בית המקדש! ו"הכלים השונים" שהביאו למשתה – הם כלי המקדש.
וחז"ל ביארו על פי רמזים בכתובים, שמשתה זה היה מסיבת נצחון על ביטול מלאכת בית המקדש! ו"הכלים השונים" שהביאו למשתה – הם כלי המקדש. ואחשוורוש הזמין את היהודים, כדי שהם יתייאשו מבניין בית המקדש, ובכך יתנפץ החלום היהודי לחזור לארץ-ישׂראל, לבנות את בית המקדש ולהגשים את הייעוד המקורי: "ממלכת כהנים וגוי קדוש." ואכן, הרבה מן היהודים הצטרפו לאותו משתה, ובכך נתנו לגיטימציה ח"ו להעדר מקדש וארץ-ישׂראל. ומצינו במדרשים, שמרדכי היהודי הבין את מקור הבעיה – שיכחת המקדש וירושלים, ולכן הוא פעל לחיזוק תודעת המקדש ומרכזיותו בחיי האומה הישׂראלית, הן במישור ההסברתי, ובעיקר במישור ההלכתי – דרשות ושיעורים בהלכות קמיצה ושאר מעשׂי הקרבנות.
וכן מתארת הגמרא במסכת 'מגילה' [ט"ז.] את ההתרחשות בזמן שציווה אחשוורוש על המן לקחת את הלבוש והסוס ולהרכיב עליו את מרדכי, שזהו תחילת המהפך במגילה: המן הולך לחפשׂ את מרדכי, והוא מוצא אותו כשהוא מלמד את החכמים הלכות קמיצה, ומראה להם בידיו כיצד לקמוץ וכיו"ב. מרדכי חשש בתחילה כשראה את המן מתקרב, והחל להתפלל. בזמן שמרדכי התפלל, שאל אותם המן במה הם עוסקים עתה. והם ענו לו – בהלכות קמיצה, והסבירו לו את הרעיון שביסוד הקרבת קרבן המנחה ומלאכת הקמיצה כשבית המקדש קיים. השיב לו המן: "אתא מלי קומצי קמחא דידכו, ודחי עשרה אלפי ככרי כספא דידי!" כלומר, הקומץ של הקמח שלמדתם עליו, בא ודחה את גזירתי, שהתבססה על תשלום של עשׂרת אלפים כיכר כסף. רואים מכאן, שיסוד המאבק קשור בבית המקדש וירושלים. לימוד ענייני המקדש והגברת המודעות אליו – הוא זה שהכריע את המאבק! מפה התחילה הבעיה, וכאן נסתיימה.
לכן, הנצחון שהושׂג בחג הפורים, מלבד היותו ניצחון שהביא לביטול גזירת השמד והצלת העם, הוא גם נצחונם של המקדש וארץ-ישׂראל. אפשר להוסיף, שייתכן שהחלוקה של פורים לשני ימים – י"ד ו-ט"ו – מורה על מהות המאבק בעמלק כמו שביארנו לעיל:
ב-י"ד – המאבק הוא על הישׂרדות בגלות, כפי נוכחנו לדעת בביטוי "להיקהל ולעמוד על נפשם" [אסתר ח' 11]. ואילו החג ב-ט"ו [באדר, היום] משקף את המלחמה הארץ-ישׂראלית נגד עמלק, על-פי הצו – "תמחה את זֵכר עמלק לא תשכח". המאבק של ט"ו [באדר] לא היה קרב הישׂרדות שמאפיין את הגלות, אלא הפן הרוחני של המלחמה – "…מלחמה ל-ה' בעמלק מדור דור"! [שמות י"ז 16]
לכן, קבעו חז"ל שמי שיחגוג את הפורים ב-ט"ו – הם רק המקומות שהיו מוקפין חומה מימות יהושע בן נון. ואין זה רק לחלוק כבוד לארץ-ישׂראל במובן הנימוסי-מוסרי, אלא זה חגם של ארץ-ישׂראל ובית המקדש, שרק בבניינם זוכה עם ישׂראל להגשים את ייעודו – "ממלכת כהנים וגוי קדוש". ומתוך כך, זוכה לברכת ה' בגשמיות וברוחניות, ולמימוש הנבואה: "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשׂא"! [במדבר כ"ג 24]
ראשון עד חמישי: 8:30-20:00
ימי שישי וערבי חג: 8:30-13:00
רוצים להתפלל?
לזמני התפילות העדכניים לחצו כאן
בדיקת מזוזות?
בימים שני ורביעי – יש להביא החל מ 8:30 עד 12:00
בדיקת תפילין?
ניתן להביא, אך אורכת יותר זמן מבדיקת מזוזות.
בברכת חורף בריא וגאולה קרובה,
צוות אתר חב"ד נס ציונה8
