שלום. אני זקוק לעזרתכם. התחנכתי בבית מסורתי, וערכו לי ברית מילה ובר מצוה, אך מעולם לא האמנתי בדת או אמונה כלשהי. אני היום בן 34 והייתי אומר שאני אתאיסט גמור. אין לי כל שאיפה להיקבר בבית קברות יהודי (אציין זאת בצוואתי במפורש), ונישאתי לגויה בנישואין אזרחיים בקפריסין.
שאלתי היא, האם אני נחשב רשמית לאינו-יהודי בעצם זה שעזבתי את הדרך, או שאני זקוק לטופס כלשהו או להתר מיוחד כדי שבאופן רשמי לא אהיה יהודי?
רב תודות על עזרתכם בשאלה בלתי שגרתית זו.
בברכות לבביות, שגיב
תשובה:
שגיב היקר שלום,
הייתי מאד רוצה לעזור לך, אך נראה לי שאין מה לעשות.
לפי שאלתך, עשית כל שביכולתך כדי לשלול את יהדותך: מבחינה מעשית, אינך שומר על המסורת היהודית; מבחינת אמונה, אתה אתאיסט; מבחינת חיי משפחה, התחתנת עם גויה ולכן ילדיך לא יהיו יהודים; ואפילו לגבי הקבורה, אתה נחוש לא להיקבר בבית עלמין יהודי.
ניתן היה לחשוב שכל זה יהיה מספיק כדי לאשר את אי-יהדותך.
אך לא! משום מה, אתה עדיין אינך שבע רצון: אתה עדיין מרגיש יהודי! כל כך מרגיש יהודי, שאתה חש שאתה זקוק למתן התר רשמי להיות לא-יהודי!
וכך, בהיותך אתאיסט, לאן אתה פונה כדי לפתור את בעייתך? לרופא? לפסיכיאטר? לעורך טקס הנישואין שלך? לא ולא…..אתה פונה לרב!
אני נזכר בילד שברח מהבית, ובסופו של דבר לא הלך אלא מסביב לבניין, משום שהוריו אמרו לו לעולם לא לחצות את הכביש לבדו.
מצטער, שגיב, אין מה לעשות. אתה יהודי כמו משה רבנו, אריק שרון, או הרב הראשי לישראל!
למעשה, נראה לי שלהיות יהודי הוא הגורם הדומיננטי ביותר באישיותך, שאפילו משפיע על המקום בו הנך רוצה להיקבר! (מה פתאום שלאתאיסט יהיה אכפת היכן הוא ייקבר?)
שגיב, יהדות אינה אמונה, רגש, שכנוע עצמי או אורח חיים. היא מצב קיומי. היא עובדה קיימת. אנו יכולים לחגוג אותה או להילחם בה, אך היא תמיד תהיה שם. אז מדוע שלא נחגוג אותה?
למקור המאמר בעברית כנסו לכאן