פרה אדומה – אב הטיפוס של חוק בישראל, אחד מסוגי המצוות שה' ציוה אותנו בהן. יש מצוות, משפטים, חוקים ועוד. מסבירים לנו חז"ל [כפי שכתבנו עליו לפני כמה שבועות] כי "חוק" – אין לו טעם שנוכל, בשכל האנושי, להבין אותו.

דוגמא נוספת: כשרות. מצוה זו באה לטהר את מי שנטמא בטומאת מת, אלא שהכהן המטהר באמצעות האפר משריפת הפרה – הוא עצמו נטמא! הרבה ניסו להבין את ההגיון, ולא הצליחו. אף שלמה המלך, החכם מכל אדם, הודה שאינו מבין את טעם החוק הזה.

גזירת המלך היא – גזירת בורא העולם, "המחוקק את החוקים". בין החומרים שמוסיפים לשריפה – הארז והאזוב (הרכיב העיקרי לזעתר) – הגדול והקטן במיני הצמחים, לדברי האבן-עזרא. ובאלה משתמשים גם לטיהור המצורע.

בהמשך הפרשה, אנו רואים את משה רבינו ברגע של קושי בנשיאת עול עם ישראל. הוא מרים את מטהו להכות בסלע במקום לדבר אליו, שיספק מים לבני ישראל. אחרי זה, ה' יתברך מודיע למשה – הרועה הנאמן של ישראל – כי יימנע מלהיכנס לארץ-ישראל. נחוץ? אולי.

אך עונש זה היה במיוחד קשה למשה, כפי שנלמד בהמשך התורה. השורה התחתונה? – גזירת המלך. עלינו לנסות להעביר את רוע הגזירה ע"י תפילה, לימוד תורה ומעשים טובים – אבל, אם אלה לא ישנו את הגזירה, עלינו לקבלה.

             איזוב                                  עץ ארז