"בזה היה למעשה מסתיים חג הסוכות במקדש, ולפי מה שמתואר במסכת סוכה כיון שבסיום החג נשארו המון אתרוגים היו הילדים חוטפים אותם מהמבוגרים כמין אפיקומן כזה, והמבוגרים כמובן היו נותנים להם אותו בשמחה".

על תפיסת יום הושענא רבה בימינו כיום חיתום דין אומר הרב אריאל כי צריך להבחין בין מה שהיה מקובל בתקופת המקדש למה שהתפתח במהלך הדורות, "מבחינת הנגלה הסדר הוא כפי שתיארתי, במקדש מושם דגש על תכנים אחרים, היו מביאים את קרבנות השבעים הפרים במהלך החג, כל אחד היה מביא קרבן ובא לעזרה להראות לפני הקב"ה ומשתחווה באותה הזדמנות ומביא קרבנות חג שהמשפחה שלו תאכל, זה היה האופי שאפיין את מהלך חג הסוכות והושענא רבה, בהעדר התכנים הללו מושם דגש על עניני דין שלא מובאים בתורה".

את עניין הדגש על הערבה ביום זה מסביר הרב אריאל כי ניתן להמשיך את ארבעת המינים לגוף האדם, "הלולב נמשל לחוט השדרה של האדם והוא המרכז של ארבעת המינים, ההדס כל עלה דומה לעין האדם והאתרוג ללב, והערבה כל עלה מאורך ודומה לשפתיים, ומשמעות חביתת הערבה היא שאם אדם חטא בשפתיו, השתמש בפה לא כהלכה במהלך השנה צריך פיו להתכסות בעפר כעונש וככפרה על כך, וכסימן לכך חובטים הערבה בקרקע".