הזירה: טורים של ארגזים עם מלאי של מוצרי מזון, אותם תרמה חברה ידועה, מיועדים לחלוקה לנזקקים, עומדים דוממים בכניסה לבית חב"ד נס ציונה.לצידם נחים שני ארגזים, עמוסים בחומר שנותר מהפעילות בחג חנוכה האחרון. מתוך המשרד בפנים המבנה, מציץ ראשו של יואב רבינצקי, תלמיד כיתה ז' בעיר. מולו יושב ר' מתניה.

הפעילות: על השולחן לפניהם על השולחן לפניהם מונח "תיקון קוראים", וצילום מוגדל של ברכות אותן יברך יואב ביום בר המצווה שלו, בעוד כחודשיים. עבור יואב מדובר במפגש החמישי בסדרת המפגשים שנערכת במתכונת של מפגש אישי שבועי עם מתניה, בנוסף למפגש קבוצתי אחת לשבוע, של הנערים שבר מצווה שלהם חלה בתאותה התקופה. מתוך החדר עולה קולו הדק של יואב, מתרגל את מנגינת הברכה בעלייה לתורה. בהמשך פותח ר' מתניה את הספר בפרשת "אמור" ומדפדף למפטיר. אצבעו הקטנה של יואב רצה לאורך הפסוק הראשון, משנן שוב את טעמי המקרא של הפסוק.

היסטוריה: כבר אחת עשרה שנה עומד ר' מתניה בראש "מכון בר מצווה" בעיר. הקשר שלו עם המקום החל בהיותו בחור ישיבה בכפר חב"ד. בשבתות שלפני מועדים חסידיים היה מתארח בביתו של הרב שגיא הר שפר, מנהל בית חב"ד. במשך השבת היו עוברים בבתי הכנסת בעיר ודורשים עלמהותו של יום. כשחזר משנת ה"קבוצה" הציע לו הרב שגיא להכין ילדים לבר מצווה. קצת אחרי שהתחיל בפרויקט, התחתן ר' מתניה ועבר לגור בעיר. במשך השנים לימד והכין מעל 700 נערים. כמה מהם חובשים כיום את סלסלי הישיבות.

רגעים של נחת: אבא של אחד הנערים – אם ננסח זאת בעדינות – היה טיפוס מעיק. כאשר קרה ור' מתניה איחר למפגש עם בנו, היה הלה נותן בו מבט זועף. יום בר המצווה של הנער הגיע. והנה דווקא באותו הבוקר מגלה ר' מתניה כי הוא באיחור של עשר דקות. הוא מתלבט קצרות ולבסוף מחליט שעליו להגיע בכל מחיר. בעודו צועד בזריזות, הוא חושב לעצמו על התגובה הצפויה מאביו של הנער.

ברחבת בית הכנסת ממתין האבא, מחייך באושר. "מה קרה?", משתאה ר' מתניה. "בוא ניכנס ואחר כך אספר לך", משיב לעומתו האבא. אחרי הטקס, הם מתיישבים באחת הפינות ואבי הילד מספר סיפור מדהים.

"כשאני הגעתי למצוות, חגגו את האירוע באולם מפואר. מאוחר יותר, כשהערב הסתיים, גילינו שכל הכסף שניתן לי על ידי האורחים – נעלם. בין בני המשפחה פרץ ויכוח נוקב, שהידרדר לסכסוך משפחתי באשר לאשמים בהיעלמו של הכסף. היום, כשחגגנו את בר המצווה של בני, הנחתי את זוג התפילין שלי, לראשונה מאז בר המצווה, ובתוך נרתיק התפילין מצאתי את הכסף שנעלם לפני שנים כה רבות"…

הפעילות, המשך: חולפות 40 דקות ופתח מופיע רז כהן, בחיוך מבוייש, לראשו כיפה סרוגה קטנה. ר' מתניה מזמין אותו לשבת על כסא מרופד, בטרם יתפנה אליו. לפני היפרדו מיואב, נותן לו ר' מתניה תקליטור עם הקלטה של הקטע בפרשה שאותה הוא אמור לקרוא, ומורה לו להתאמן עליו בביתו. ביציאה ממתין ליואב, ליד ההגה, אביו, איש מכירות במקצועו. בקולו נשמעת התרגשות. יואב הוא הבכור בבית, והוריו החליטו לחגוג את בר המצווה שלו בבית הכנסת הגדול בעיר. האב נראה ונשמע שבע רצון. "יואב חוזר מכל מפגש מרוצה ומאושר. ממילא גם אנחנו, ההורים, שותפים לכך", הוא אומר.

התגובות בשטח: ר' מתניה מנצל את המפגש עם הנערים להנחלת ידע בסיסי ביהדות. הבורות שמגלים הנערים, מציחה להפתיע לעתים אפילו אותו. על מקרה יוצא דופן, אולי, אך כזה שיש בו ללמד על עוצמת הבורות, הוא מספר. אחרי שלושה חודשי הכנה, סיכם עם הילד והוריו על עלייה לתורהשתיערך למחרת בתפילת שחרית בשעה 7:30. בשעה היעודה מתייצב ר' מתניה בבית הכנסת, ומופתע לגלות שבני המשפחה אינם. "כנראה הם מתעכבים מעט", הוא חשב לעצמו. השעה 7:40 והמשפחה עדיין לא מגיעה. ב-7:50 הוא יוצא וממתין להם מחוץ לבית הכנסת. כשמחוגי השעון מורים על 7:55, מחייג ר' מתניה לאביו של הילד. מעבר לקו הוא שומע קול רדום, כזה שהתעורר משינה עמוקה. אב נשמע מופתע: "העלייה לתורה היא בשעות הבוקר?אני חשבתי שהיא תיערך היום בערב!". סוף דבר, הילד עלה לתורה שבועיים מאוחר יותר, אחרי ששינן עם מתניה את הקריאה בתורה, בפרשה אחרת.

תוכניות: לשלב את האבות והבנים יחדיו, ללימוד חוויתי משותף על משמעות יום בר המצווה.