"מתי יוצא פסח השנה?", שואל יהודי את חברו. "ב-20 לאפריל", הוא משיב. יתכן והתשובה צורמת באוזניכם, שכן אתם אולי לא תטעו לעולם בעובדה, כי חג הפסח חל בט"ו בניסן, אולם 48% מהציבור אינו ממש מודע לכך, והוא נוהג לחגוג את חגי ישראל על פי התאריך הלועזי.
הנתון דלעיל עולה מתוך סקר של מכון "מותגים" מלפני חדשים אחדים. על פי נתוני הסקר, למעלה מ-50% מהנשאלים לא ידעו להשיב נכונה על השאלה "מהו החודש העברי היום?". את יום ההולדת חוגגים 36% בלבד מתושבי הארץ בתאריך העברי, ואת יום הנישואין מציינים רק 21% על פי תאריך זה. 28% השיבו כי אינם משתמשים כלל בלוח העברי.
בשבת האחרונה, "שבת החודש", קראו בבתי הכנסת את פרשת קידוש החודש בה נאמר "החודש הזה לכם ראש חדשים, ראשון הוא לכם לחודשי השנה". חודש ניסן נקרא בתורה החודש הראשון, כלומר ראשון לצאת בני ישראל מארץ מצרים, וממנו והלאה מגיעים החודש השני, החודש השלישי, וכך עד חודש שנים עשר הוא חודש אדר.
מעניין לשים לב, כי מניין הזמן היהודי סופר מאירוע מסוים הראוי להיות נזכר בכל רגע ורגע. כך הוא בימי השבוע הנספרים בהתאם למרחקם מהשבת (יום ראשון, יום שני), וכך הוא בחודשי השנה, הנספרים ביחסם לחודש הגאולה. שמות החודשים המוכרים לנו כיום (תשרי, חשון וכו') מקורם בגלות בבל, משם הם הוטמעו בקרב השיח היהודי גם כן.
השימוש היהודי בחודשים לועזיים כפי שרווח כיום, הינו ביטוי נוסף לעובדת הגלות, ולהדחקת מונחים יהודיים לטובת הלועזיים. כשם שהשבוע בן שבעת הימים מקורו באמונה היהודית, משם הוא הלך והתפשט לעולם כולו עד שהוא משמש כמחזור שבועי לעולם כולו, כך ראוי היה שאף חודשי השנה ישמשו כמודל לחיקוי עבור בני כל העמים. במצב האידיאלי הייתה היהדות צריכה להוות דוגמא לאחרים ולא ששפחה תירש את גברתה.
בשלהי החודש השנים עשר (ובשנה זו, השלושה עשר), ראוי כי צו "החודש הזה לכם" יכה על קודקודם של הנוטים לשכוח ויזכיר להם את לוח השנה היהודי. ראוי כי כל ילד וילדה בישראל ידעו מתי ראש חודש ובאיזה מהחודשים משובץ יום הולדתם, ושוב לא נשמע את השאלה "מתי יוצא פסח השנה?!".
![]()
