"גם ככה היה קשה לאחרונה למכור את המזוזות שאני כותב. אבל הנה ביום בהיר אחד לפני כחודש הנחית עליי הסוחר 'שלי' את ההודעה כי מעתה הוא מוריד לי 20 אחוזים מהסכום על כל מזוזה. כשניסיתי להתווכח אמר לי שכך זה בכל השוק של הסת"ם, כל המחירים יורדים בהתמדה. אין לו ברירה והוא לא יכול לתת יותר. עכשיו אני כבר מחפש פרנסה אחרת".

סופרים חובות

הדובר הוא מרדכי, סופר סת"ם צעיר מאלעד,המבכה את שמתחולל בשוק הסת"ם המצוי במשבר ההולך ומעמיק, כך נראה.

"אני מכיר כל כך הרבה סופרי סת"ם חרדים ובטוח שהנושא ייגע ללבם והם יזדהו. תשמעו מה יש לי לספר, אחר כך תשמעו מעוד אנשים שעברו את מה שאני עובר ותראו שצדקתי בכל מילה", הוא אומר תוך שהוא מזהיר, "שלא לכתוב בשמות". כפי הנראה קשור הדבר לעובדה שמדובר בתעשייה פירטית הפועלת ברובה באופן לא מוסדר.

ביום בו החליט מרדכי, כך הוא מספר, למצוא לו אפיק של פרנסה, החלה ההתלבטות בדבר המקצוע המתאים. בין יום הפכו כל חבריו וידידיו ליועצי אינסטנט, כאשר שמות של מקצועות עולים ויורדים בקצב מסחרר.

"מה הביא אותי להחלטה הסופית ללכת על סת"ם? ובכן היו כמה וכמה מניעים. קודם כול הבנתי שאם אני רוצה משהו שאינו מצריך לימודים אינטנסיביים, הרי שזהו התחום. חודש חודשיים לימודים של שעה פה ושעה שם, רכישת ספר ושולחן כתיבה מיוחד, היפרדות מסכום של כאלף דולר בלבד, ואתה מסודר. כמעט כל האופציות האחרות היו כרוכות בשינון חומר ללימודי מכינה ואחר כך בעוד כמה וכמה שנים מייגעות של שקידה. החלטתי שזה לא בשבילי, והלכתי על הסת"ם.

"חברים סיפרו לי כי מדובר בהכנסה כלל וכלל לא רעה. 'כמה שעות ביום, ואתה מגיע לאלף דולר בחודש כבר בהתחלה. אחר כך, אם הכתב שלך יפה, הסכומים עולים כמו במקפצה'. היו שסיפרו כי הצליחו לחתן ילדים מעבודתם. פעם אמרו שסופרים טובים סופרים גם ממון מכובד. אחרים קנו לעצמם דירות מפוארות, ואני, שהבנתי שילדיי הקטנים יגדלו ביום מן הימים, החלטתי לבחור במה שבחרתי.

"למען האמת, בשנים הראשונות הכול היה בסדר. המשכתי ללמוד בכולל רוב שעות היום, כשהלילה מוקדש לכתיבת מזוזות. בהתחלה קיבלתי סכומים קטנים עבור סחורתי, בהמשך השתפר הכתב והסוחר עמו עבדתי הסכים להעלות לי את השכר על כל מזוזה. הצלחתי לגמור את החודש עם סכום יפה וכולנו היינו מרוצים. הצרות התחילו במהלך הקיץ האחרון. לא נעלמו ממני הדיבורים על משבר כלכלי עולמי. גם אני, כמו כל עם ישראל, קורא עיתונים, ומבין דבר וחצי דבר. אבל מי תיאר לעצמו שקריסת בנקים אי שם בארה"ב תוכל להשפיע על מה שקורה אצלי בצלחת?!

"לאט לאט ההזמנות ירדו ואז באו גם ירידות המחירים. כשניסיתי להתווכח הסביר לי על רגל אחת את תורת המשבר העולמי והשלכותיו גם על המגזר החרדי. 'שוק המזוזות בארץ קשור בקשר ישיר לשוק של חוץ לארץ ובאחוזים גדולים ממנו לארה"ב. וכששם אין לאנשים כסף, או יש להם פחות כסף, כאן מרגישים את זה מיד בכיסים.

תחילה, נדבר על ספרי התורה. ספר תורה הוא משהו שאדם כותב לעילוי נשמת היקרים לו. אדם שרואה לנגד עיניו את נכסיו כלים ואת מניותיו צונחות אל מתחת לאדמה, חושש להשקיע. הוא מאוד רוצה לפאר את זכרו של אביו, אבל נאלץ להסתפק במשהו קטן יותר. ספר תורה הוא דבר יקר והוא חושש להיכנס להשקעה כזו. בתקופה בעייתית מבחינה כלכלית אנשים נמנעים מלהשקיע במותרות וכתיבת ספר תורה, הגם שהיא פעולה רוחנית מבורכת, נתפסת אצל אנשים כמותרות.

"אבל איך משבר בספרי תורה השפיע עליי, הכותב מזוזות? ובכן, אל השוק של כתיבת הסת"ם נכנסו סופרים רבים, שעד היום היו עסוקים בכתיבת ספרי תורה, מכיוון שלסחורתם אין ביקוש. מה שאומר, שהם עברו לכתיבת תפילין וגם לכתיבת מזוזות. גם ככה בציבור החרדי יש הרבה מאוד סופרי סת"ם. כמו ששכנעו אותי כמה זה כדאי, משכנעים עוד ועוד אנשים. כולם רואים כי טוב, ונכנסים לתחום. ככל שיש יותר היצע, כך המחיר יורד זהו חוק ברזל. כאשר נותרים סופרי סת"ם ללא פרנסה, הם מחפשים לכתוב כל מה שאפשר למכור והתחרות הולכת וגוברת. מעתה יוכל הסוחר שלי לקבל סחורה מיותר ויותר כותבים, כשהוא יכול גם להרשות לעצמו להתמקח על המחיר. לא ארצה למכור לו ב-20 אחוזים פחות? אין שום בעיה. רבים יתדפקו על דלתותיו ויסכימו לכל מה שיאמר ובלבד להביא לחם לפיות הקטנים שממתינים בבית.

"ובניגוד למה שאולי סוברים, לסופר יש הוצאות על קלף, דיו וצורכי כתיבה ואם אין מי שיקנה את עבודתו הוא עלול להיקלע לקשיים. אז אם פעם אמרו שסופרים טובים סופרים גם ממון מכובד. היום סופרים רק חובות. ומי שחשב על לחתן בעתיד את הקטנטנים הללו, נאלץ לגנוז את הרעיון".

תגידו תודה שיש מה לאכול, שמשלמים לכם על מה שכתבתם.

מחפשים רק מציאות

"צריך להבין", מסביר לי יוסי, סופר סת"ם בני-ברקי, "שרוב הסחורה הנכתבת בארץ מיוצאת לחו"ל. 5 אחוזים נמכרים כאן, בארץ, וכל השאר, בחו"ל. ברגע שיש האטה בשוק החו"ל, כל השוק סובל. אבל גם בארץ יש האטה. בהקשר למזוזות, שוק הנדל"ן ובפרט באזורים החרדיים, לא סובל מההאטה משמעותית במחירים, אבל נבנות פחות דירות.

יש גם בעייה נוספת, יסודית יותר: יש הרבה מאוד מזוזות שנכתבות ונמכרות לאנשים מתחזקים, מסורתיים או בעלי תשובה. בשוק הזה בהחלט יש ירידה חדה. גם אם ממשיכים לקנות מזוזות, המחיר כבר אינו אותו מחיר. אני כבר לא מדבר על מזוזות שנמכרות בעשרה שקלים וזו לא בדיחה. מדובר במזוזות מצולמות ובלתי כשרות, ונופלים בפח הזה אנשים שלא מבינים בתחום, בעיקר מתחזקים או חוזרים בתשובה בתחילת הדרך שהשיקול של המחיר משמעותי אצלם עכשיו. הם מחפשים רק מציאות והזייפנים חוגגים".

יוסי מדבר על שינוי דרסטי במחירים. "ספרי תורה נמכרים ב-20 אלף דולר עד 50 ו-60, תלוי כמובן ברמת הכתב של הסופר. אנשים רבים שכן רוצים לתרום ספר תורה לבית כנסת וכד' ינסו להשיג ספר במחיר זול. או שהם 'יכופפו' סופר שהיה רגיל לקבל 60,000 דולר על ספר, אבל נותר בלי פרנסה ומוכן למכור בחצי מחיר והעיקר למכור, או שיתפשרו על סופר שהכתב שלו פחות טוב. ככה אנשים עושים גם לגבי תפילין ומזוזות. אם פעם אדם היה נכנס לחנות ומבקש את 'הכי טוב', או לחילופין מזמין מסופר מוכר לו, הגם שהוא יקר במחיר, היום השתנה המצב ורבים מחפשים מציאות.

"זה הפך לתופעה די נפוצה. אנשים מזמינים ספר תורה, שמשך כתיבתו שמונה חודשים עד שנה. הסופר קונה יריעות, מתחיל את העבודה ובשלב מסוים מקבל הודעה על ביטול ההזמנה. 'אין לי כסף', אומר לו האיש שמעבר לקו. ומה יכול הסופר לעשות?! אף אחד לא נוהג לערוך חוזה לפני כתיבת ספר תורה או תפילין. מאז ומתמיד נהגו לסמוך על מילתו של המזמין, שהרי למה שיזמין ואחר כך יתחרט? התחום הרי בכלל מעדיף לחיות בחושך ובאופן לא רשמי. זו הבעייה היסודית. אדרבה, אולי בשל ריבוי המקרים אנשים ילמדו לקח ויתחילו לעבוד בלבן ולהחתים על חוזים מסודרים שימנעו עגמת נפש בעתיד".

כי בעצם את עיקר הבעיה רואה יוסי בכך שמדובר בשוק 'לא מסודר'. "הסופר אף פעם לא יכול לדעת כמה הזמנות יהיו לו באותו חודש, כך שהוא גם לא יכול לחשב במסודר את כלכלת משפחתו. יש חודש שבו הוא מוצף בהזמנות ואז ההכנסה גבוהה, אבל יש חודש שבו אין כמעט קונים. למרבה הצער, יכול להיות שהחודש ה'חלש' יותר ייפול דווקא על תקופת פסח או על תקופת החגים, ואז הוא מתקשה להתמודד עם שפע ההוצאות שיש. אני מכיר סופרי סת"ם, שהם אנשים מסודרים, וכאשר בחודש מסוים הם מרוויחים מעל לסכום מסוים אותו קבעו לעצמם, הם שמים את זה בצד, לחודשים קשים יותר. אבל אם לומר את האמת רוב רובם של הסופרים, לפחות אלו שאני מכיר, חיים 'מהיד לפה', ולא חושבים על העתיד, אפילו לא על העתיד הקרוב.

"אני, למשל, באופן אישי, עבדתי ברוב שעות היום כסופר סת"ם. במשך שעתיים, בצהריים, לימדתי לימודי חול בחיידר, אבל זה בערך 20 אחוזים מהיממה. 80 אחוזים הוקדשו לכתיבה. היום, בשל הירידה החדה בהכנסות מסת"ם, נאלצתי כבר בתחילת השנה לבקש ללמד גם בבוקר, כך שמהבוקר ועד 5 אחרי הצהריים אני בחיידר. אני כמובן חוזר עייף ולוקחות כמה שעות עד שאני מסוגל להסתכל על יריעת הקלף, כך שרק שעתיים, מקסימום שלוש שעות, בלילה, מוקדשות לכתיבה. וגם את 'תוצרת' השעות אלה אני מתקשה למכור.

"בעבר נהגתי למכור את המזוזות אותן כתבתי לסוחר, שהעביר את זה הלאה לסוחר בארה"ב. המחיר שלי למזוזה אינו בשמים ואני מודה שגם הכתב שלי לא משהו. אבל בכל אופן הצלחתי במשך שנים לקבל סכום יפה כל חודש. היום הסוחר ההוא הפסיק לקנות ממני סחורה באופן קבוע וגם כשהוא קונה הוא מוכן לשלם הרבה פחות. הוא לא מודה שזה בגלל המשבר הכלכלי ומנסה למצוא סיבות 'מתחת לאדמה' כמו 'יש לך ירידה בכתב' וכד', אבל אני יודע את האמת ושומע אותה גם מחברים. אין סוחר שממשיך לשלם אותו מחיר כמו פעם, אין דבר כזה, אני בכל אופן לא מכיר".

המזוזה הגדולה בעולם

בשיחה עם סופר הסת"ם, יואל, שם בדוי, הוא מספר כי לפני מספר ימים הוא סיים עבודה ייחודית פרי יצירתו: מזוזת ענק, הנחשבת למזוזה הגדולה ביותר בעולם, ואשר נכנסת בימים אלו לספר השיאים של גינס ותופסת את מקומה של מזוזת השיא הקודמת בת ה-94 סנטימטר. המזוזה שלו, גובהה 105 סנטימטר.

את המזוזה הזמין יהודי עשיר, החונך בזמן הקרוב מרכז חסד גדול. "היה לו מאוד חשוב שהמזוזה שהוא יקנה תהיה גדולה מאוד, ושממדיה יעלו על זאת שכיכבה עד היום כמזוזת השיא בספר של גינס. במזוזה הקודמת היה גובה האותיות 1.8 מ"מ. במזוזה שלו 22 מ"מ.

בשיחה ל'בקהילה' מספר יואל על המזוזה המיוחדת אותה כתב. "אם לומר את האמת פעם היו יותר הזמנות למזוזות גדולות ומיוחדות, היום יש הרבה פחות, לאנשים אין כסף. אין מישהו שיודע להצביע במדויק על הסיבה, הרי אנשים לא עושים פחות בר מצוות ולא זקוקים לפחות תפילין. כל הזמן עוברים דירות, וילדים נהיים בני 13 בדיוק באותו קצב. ובכל זאת אני שומע מכל החברים שהם סופרי סת"ם על ירידה במכירות ובהכנסות. אני באופן אישי וכך גם חבריי לכתיבה, עברנו לעסוק בנדל"ן ורק מחצית היום אנחנו עוסקים בכתיבה. אין ברירה אחרת. גם הנדל"ן לא משהו היום, אבל בכל זאת פה בארץ זה עוד מבוסס, יחסית, ובפרט שאנחנו עוסקים בנדל"ן בעיקר באזור המרכז".

ובכל אופן קיבלת בדיוק עכשיו הזמנה למזוזה המיוחדת והיקרה אותה כתבת?
"מדובר ביהודי שיש לו ארגון חסד גדול ואשר קיבל לאחרונה תרומה משמעותית ונכבדה מתורם. היהודי הזה רצה מאוד להעניק לתורם מתנה ייחודית, כזו שלא יוכל לשכוח אותה והחליט ללכת על מזוזה שתיכנס לספר השיאים. עד היום כתבתי מספר פעמים מזוזות של חצי מטר גובה, אבל אני מודה שמזוזה של מטר וחמישה היא משהו נדיר מאוד ועד היום לא נתקלתי בהזמנה מהסוג הזה. אם מזוזה רגילה נמכרת על ידי בכ-60 דולר, מחירה של המזוזה המיוחדת עמד על 600 דולר וזה בהחלט סכום שלא כל אחד יכול להרשות אותו לעצמו".

לעומתו, מנחם, סופר סת"ם שעוסק בעיקר בבדיקת מזוזות, לא רואה ירידה בתחום. "אני עוסק בעיקר בתחום של יהודים מתחזקים, שצריכים מזוזות לבתים או צריכים לבדוק את המזוזות הקיימות. מאחר וב"ה יש יותר ויותר בעלי תשובה בעם ישראל, אני לא רואה ירידה בתחום". את ההזמנות למזוזות הוא מקבל דרך אחד מבתי חב"ד במרכז הארץ, כאשר שליח חב"ד מפנה אליו את היהודים לרכישת מזוזות, תפילין או לבדיקת המזוזות בביתם.

"אבל מחברים אני שומע כל הזמן על ירידה בתחום, בעיקר אצל הסופרים שמוכרים דרך סוחרים. לי אישית יש שוק פרטי, לכן מצבי שונה.

לגבי מזוזות ותפילין השוק יחסית יציב, אך זה נכון שבכל הקשור לספרי תורה יש פשוט עצירה כמעט מוחלטת. לא שמעתי על כאלו שרעבים ללחם, תמיד אפשר לשלב את הכתיבה בעבודה נוספת ולהפוך אותה לעבודה צדדית, אבל ירידה יש בהחלט. ואולי זה מה שטוב במקצוע הזה – האפשרות לשלב אותו עם מקצועות אחרים, שהרי מדובר בעבודה הנעשית בכל שעה ביום בביתך הפרטי".

הוא מפנה אותי אל יצחק, אף הוא סופר סת"ם, וחברו הטוב. "יצחק מספר לי בתקופה האחרונה על ירידה במכירות ועל קשיים בפרנסת ביתו", הוא אומר. בשיחה עם יצחק מאשר האחרון את הדברים. "אכן, יש צניחה חדה במכירות", הוא אומר באופן חד-משמעי. "באופן טבעי כאשר יש משבר כלכלי אנשים נמנעים מהוצאות הנראות להם מיותרות. כל אחד יקנה מזוזה אם הוא נכנס לבית חדש, אבל היא לא תהיה חייבת להיות המזוזה היפה ביותר והמהודרת ביותר. הוא יסתפק במזוזה ממוצעת.

בנוסף, הרבה מאוד אנשים חדשים נכנסו לתחום, חלקם עסקו עד היום בכתיבת ספרי תורה ועכשיו אין לזה שוק, לכן הם נאלצים לעבור לכתיבת מזוזות ותפילין. ממילא יש יותר תחרות ובאופן טבעי המחירים יורדים. במשך שנים עסקתי בכתיבה, כשאני משתכר בסביבות 2,000 דולר בחודש. תמיד אמרו לי שאנשים מחתנים ילדים מכתיבה, אני אף פעם לא הצלחתי לראות איך עושים את זה. אמנם ילדיי עדיין קטנים, אבל 2,000 דולר הספיקו לי בדיוק להוצאות ביתי ואף פעם לא נשאר לי כסף כדי לשים בצד. עכשיו, כשמשלמים לי כ-20 אחוזים פחות על כל מזוזה, הכנסתי החודשית קטנה וזה בהחלט מורגש. מה גם שהוצאות המחיה הולכות ועולות. דלק עולה יותר, חשמל עולה יותר, מים עולים יותר ואני כבר לא מדבר על הגזירות החדשות המונחתות עלינו חדשות לבקרים. מע"מ על פירות וירקות ועוד כהנה וכהנה.

"בקיצור", הוא אומר, "כל הסופרים בוכים". אבל במחשבה שנייה, הוא ממהר להוסיף. "להגיד את האמת, סופרים תמיד בוכים. מאז שאני מכיר את עצמי, חבריי הסופרים נהגו לבכות על כך שאין מספיק הכנסות. זה סוג כזה של עבודה, תמיד נראה לך שלא כתבת מספיק, שהלכת לישון מוקדם מדי והרי יכולת להמשיך ולכתוב עוד שעה. זה לא עבודה שמתחילים בבוקר ומסיימים בשעה קבועה, אתה זה שקובע את השעות ולכן תמיד תרגיש שלא עשית מספיק. יכול להיות שאנשים שומעים על מצב כלכלי קשה ועל משבר ולכן נוח לסופרים לבכות על קרקע מוכרת ולהגיד שיש משבר כלכלי שפוגע גם בהם. מי יודע, אולי הקושי הוא לא אמיתי".

הקושי האמיתי

בשיחה עם הרב ישראל קליין, מנהל מכון 'עוטר ישראל' שבגבעת שאול בירושלים, הוא מודה כי אכן יש ירידה במכירת סת"ם. "יש לאנשים פחות כסף, והם חושבים פעמיים לפני רכישת ספרי תורה. יחד עם זה בתחום של מזוזות ותפילין יש כל הזמן עלייה במכירות. יותר ויותר אנשים מבקשים לקנות. אולי זה שלא קונים ספרי תורה, משפיע על הסופרים הפרטיים".

הרב קליין מרבה לשבח את העבודה דרך מכונים, וטוען כי זו דרך בטוחה להרוויח סכום חודשי בטוח וקבוע. "אנחנו מעסיקים הרבה מאוד סופרים, כולם עובדים במשכורות קבועות ומסודרות, ולכן אין שום ירידה אצלם מבחינה כלכלית. אני חושב שזוהי הדרך היחידה. הרבה מאוד סופרים שעובדים אצלנו, עובדים במקביל בעבודות נוספות: מגידי שיעורים, מלמדים ועוד. המשכורת שלהם נקבעת על פי הכמות אותה הם מספקים לנו בכל חודש, כאשר אם יש בעיה בבדיקה של מזוזה או פרשייה הם משיבים לנו כסף או סחורה אחרת במקום, אבל באופן כללי הכול קבוע. בשלב הראשון סופר מגיע אלינו, מציג את הכתב שלו, ומתחיל לעבוד. בהמשך אנחנו בודקים מהי הכמות הממוצעת שלו ומהו סוג הכתב ומחליטים על גובה המשכורת החודשית שתינתן לו".

הרב קליין מודה שבתקופה האחרונה מתדפקים על דלתות המכון יותר ויותר סופרים. "אנשים נתקעים עם סחורה ומבינים שנוח יותר לעבוד דרכנו. קשה היום למכור באופן פרטיזני וגם דרך הסוחרים לא תמיד זה מצליח. אנחנו עובדים מול הרבה מאוד גופים פרטיים וציבוריים, יש לנו שוק מסודר ורשמי מול ארגונים גדולים מוסדות ועוד וכך קל יותר לשווק את הסחורה. בנוסף יש לנו מחלקה שלמה של סופרים שמתקנים ספרי תורה. המכון שלנו קיים בשוק זה 20 שנה ומהניסיון שלנו זה לא שוק רק של חרדים ודתיים. כארבעים אחוז נקנה על ידי ציבורים אחרים ואף חילונים גמורים שבדרך כלל הסופר הפרטי לא מגיע אליהם.

"דרך העבודה עם הסופרים נעשית כך שהם כותבים בביתם הפרטי ואחת לשבוע שולחים אלינו את הסחורה. באופן כזה יש להם מעסיק קבוע וראש שקט. המשבר הכלכלי לא מצליח להשפיע עלינו, ולהפך, אנחנו כל הזמן מוסיפים סופרים למאגר העובדים שלנו ויש דרישה.

"אבל מדובר בעבודה לא פשוטה, וקשה לנהל אתה משק בית. הנה למשל בתקופת המלחמה היו כאלה שגויסו. במשך שבועות הם היו בצבא והמשפחות נותרו רעבות ללחם שהרי לא יכלו לכתוב בכל אותה תקופה. הדבר הזה חוזר על עצמו בכל פעם כשיש מצב חירום במדינה. גם אלו שאינם מגויסים סובלים מאילוצים שונים הגורמים להם שלא לכתוב. מצב משפחתי קשה, ואפילו שמחות.

"טוענים שמסופרות אפשר לחתן ילדים. אני רואה להיפך מזה, חובות הכרוכים בחיתון ילדים גורמים נזק. אני מכיר, לדוגמה, סופר סת"ם המתגורר ברחובות. בביתו יש 8 ילדים ועד שנישא ילדו הראשון הכול היה בסדר. הוא כתב והרוויח. כשהתחיל לחתן את הילדים התחילו הצרות. הוא פשוט לא עמד בלחץ הכלכלי ואיבד את הריכוז. אתה בקושי גומר את החודש, ומניין תיקח כסף להוצאות חתונה? אותו יהודי היה עסוק יומם ולילה בגלגול גמ"חים, לקח מזה והחזיר לזה. בחתונת אחת מבנותיו חטף דום לב, ונלקח לבית חולים באמצע החתונה. למזלו היו בחתונה חובשים והם הצילו את חייו. אחרי יומיים חזר לחיים, אבל הסיפור יכול היה להסתיים גם אחרת.

מדובר באברכי כולל שגם אם כותבים פה ושם, לא מצליחים למלא את הדרישות הכספיות המוטלות על כתפיהם. כשהם מגיעים לגיל 50 הם מתחילים להתהלך סהרוריים. פתאום עומד מולי סופר סת"ם, שבעבר הכתב שלו היה משהו מיוחד והיום הוא מגיש לי מזוזות מלאות בטעויות. הראש לא במקום וזה מורגש בכתיבה.

"ידוע שיש 'ברכה' של עזרא הסופר, שאמר שסופרי הסת"ם לעולם לא יתעשרו. רואים את זה בחוש על כל צעד ושעל, אני לא מכיר סופרים שהתעשרו מהמקצוע וגם כשמדובר בסופרים טובים מאוד. עזרא הסופר אמר את זה כדי שימשיכו לכתוב עוד ועוד, כי הכתיבה היא מלאכה קשה מאוד. אומרים שאם פרעה הרשע היה מכיר את המלאכה הזו, הוא היה גוזר על עם ישראל לעסוק בה. זוהי עבודה שמאמצת את העיניים ואת הראש, זוהי עבודה נטו. אם ילד נכנס לחדר וקרא 'אבא' הלך זמן והראש שלך כבר לא בכתיבה בדקות הבאות. הצרה היא שבעבודה הזו אין מי שישלם לך על הדקות האבודות ומה שלא כתבת – אין. כל כוס קפה אותה שתית מורידה לך שורה בכתיבה וזה לא פשוט. אנשים מרוצים מהעבודה הזו בשלב הראשון, אבל מהר מאוד עומדים על החסרונות שלה. אם נוסיף לזה את הקשיים של התקופה האחרונה, כשפתאום משלמים לך פחות על הסחורה או שקשה לך יותר למכור, מקבלים מצב לא פשוט. גם אם מסתפקים בלהתמודד עם הבעיות הרגילות הכרוכות בלהיות סופר סת"ם, זה מספיק קשה.