חג הסוכות הוא אחד משלושת הרגלים (בנוסף לפסח ושבועות) המוזכרים בתורה.
במהלך החג אנו משתדלים לקיים שתי מצוות שונות – בניית סוכה, ונטילת ארבעת המינים.
למשך שבעה ימים בשנה אנו יוצאים מבתי האבן המרווחים והיציבים שלנו, ולמעשה 'מעתיקים' את כל חיינו – האכילה, הישיבה, הלימוד וכו', וכל זה כזכר לסוכות שעשו אבותינו בזמן שיצאו ממצריים. את הזיכרון הזה אנו מקיימים דווקא בחודש תשרי בעל מזג האוויר הסתווי ולא בחודש ניסן שבו באמת יצאו בני ישראל ממצריים, כדי להראות לכל העולם כי המטרה ביציאה אל הסוכות היא לא לצורך התאווררות או נופש במזג אוויר אביבי, אלא לצורך מצוות זיכרון יציאת מצרים בלבד.
לא כל סוכה היא סוכה כשרה. אם כבר טורחים על בניית הסוכה, יש לדאוג שהיא תהיה בת שלוש דפנות (לפחות) חזקות, שהיא אינה עומדת מתחת לגג או לעץ, ושהיא בעלת סכך צפוף בצורה כזו ששטח הסוכה מוצל במשך רוב הזמן, ורק אז יש לנו סוכה כשרה לקיום המצווה.
המצווה הנוספת שאנו מקיימים במהלך החג היא כמובן מצוות נטילת ארבעת המינים. חז"ל לימדו אותנו כי כל אחד מהמינים רומז לרובד אחר בעם ישראל: יש את האתרוג – שהוא גם בעל ריח נפלא וגם בעל טעם משובח (רוצים מתכון לריבת אתרוגים?…) ולמעשה רומז לאלו מ
יש את הלולב – שאמנם יש לו טעם (פרי הדקל, התמר) אך הוא חסר כל ריח, ורומז לאלו שלומדים תורה, אך אינם עוסקים במעשים טובים.
יש את ההדס – להדס יש ריח משכר, אך הוא חסר טעם לחלוטין ורומז לכאלו שעוסקים במעשים טובים, אך אינם מקדישים זמן ללימוד תורה.
ואחרון חביב יש את הערבה – הערבה, לא נעים לומר, היא חסרת ריח וחסרת טעם… והיא מתייחסת לאלו שאינן לומדים תורה וגם אינם עוסקים בעשייה חיובית.
באה התורה ומלמדת אותנו, כי רק בזמן שכל המינים הנ"ל נמצאים ביחד אפשר לקיים את המצווה! כן, אפילו האתרוג המשובח לבדו אינו כשר לברכה אם אין ביחד איתו גם ערבה חסרת כל ייחוס. רק כאשר כל ארבעת המינים אגודים יחדיו ניתן לקיים את רצונו של אלוקים ולצאת ידי חובת המצווה.
כמובן, ש
בית חב"ד נס ציונה מפעיל במהלך כל ימי החג 'סוכת אחווה' אשר כל תושבי נס ציונה מוזמנים לבקר בה ולקיים את מצוות החג,כולל נטילת ארבעת המינים, וממש לא משנה אם הם
אז מה עושים?
2 – בליל החג, נוהגים כל בני המשפחה לאכול את סעודת החג בסוכה.
3 – בימי חול המועד (מלבד בחג הראשון שחל בשבת) מברכים על ארבעת המינים.