"חסידי אדמו"ר הזקן היו תמיד סופרים" כתב הרבי מליובאוויטש בספרו "היום יום" תחת התאירך א' באייר שיחול השבוע. הרבי ציטט את הרבי הרש"ב (=רבי שלום דב בער) שאמר בהתוועדות של ספירת העומר, "צריך לספור את השעות, ואז גם הימים ספורים. זו היא ענינה של עבודה".

גם בבית חב"ד נס ציונה, נדרשים – כמעט כל הזמן – לספור. מה סופרים בבית חב"ד? אני רואה בעיני רוחי את חלק מהקוראים כרגע שורות אלה, ומבליעים חיוך קטן. אולי מדובר על ספירת כסף . . . אבל זהו, שלא. לא על ספירת כסף מדובר כאן אלא דברים הרבה יותר חשובים, שבבית חב"ד סופרים וסופרים.

נגיד שיום שישי מתקרב, ובין המטלות של בית חב"ד יש להפיץ את עלוני השבת בכל בתי הכנסת בעיר ובסביבה. המתפלל המצוי, אפילו לא יודע כמה תכנון, מחשבה ועבודה, עושים בבית חב"ד עד שהדף מגיע לידי המתפלל, וממשיך את דרכו לשולחן השבת ולבני המשפחה. אבל מניסיוני הצנוע אני יכול להעיד שמדובר בעבודה של ממש, שדורשת מסירות, עקביות והרבה ספירות. אז מתחילים לספור. דבר ראשון צריך לדעת כמה בתי כנסת יש בעיר, כמה מתפללים מבקרים בליל שבת בכל בית כנסת, וכמה דפים מכל סוג יש בבית חב"ד כדי לחלק.

בנס ציונה ישנם 39 בתי כנסת ובבית חב"ד יש 750 שיחת השבוע, 680 עלוני "חדשות בית חב"ד, 100 דבר מלכות, 1000 כרוזים על ל"ג בעומר הקרוב, כמה חוברות התקשרות, עלונים  ברוסית ומודעות על כינוס תורה בו' אייר. עכשיו צא וחשב כמה דפים מכל סוג צריך להכניס בכל חבילה עבור כל בית כנסת. לא אוכל להיכנס לפרטים, יש סוגים שונים של בתי כנסת, בגודל ובאוכלוסיות והאחראי בבית חב"ד מוצא את עצמו סופר וסופר, מחשב, אוגד בגומיות, ומעביר למתנדבים שיפיצו  את דברי הרבי מליובאוויטש לאלפי התושבים, בעיר ובישובים הסמוכים.

דבר נוסף שמעת לעת צריך לספור, זה יהודים. אתה מתכנן אירוע, התוועדות, ליל סדר ציבורי או כינוס, צריך לספור, כמה יהודים יגיעו. עם השנים, לומדים להעריך מראש לפי כל מיני מדדים, כמה אנשים יגיעו לפעילות. בהתאם לכך צריך להכין (לספור) כיסאות, שולחנות, כיבוד, ספרי לימוד, וכו' וכו'.

"לפעמים" סופרים אם הגיעו מספיק אנשים, אם יש מניין לתפילת מנחה. לפעמים סופרים כמה יהודים עומדים בחוץ כדי לקבל מצרכי מזון, ולפי מספר האנשים, יש לחלק את המצרכים, שיספיק לכולם. לפעמים עושים ספירה מדוקדקת של חדרים ופתחים בבית של היהודי המתקרב, כדי לדעת כמה מזוזות הוא צריך. כמה חנויות יש בעיר – בשביל החנוכיות. כמה חיילים יש בבסיס פיקוד העורף הסמוך – בשביל הסופגניות. כמה כיכרות יש בעיר – בשביל חנוכיות גדולות. כמה עמודי תאורה – בשביל גלגלי פרסום של ל"ג בעומר. ו, כן, כמה כסף יש בבנק . . . כדי לממן את כל הפעילות.

ויש גם את "הספירה שאחרי". השבוע, עם סיום מבצעי חג הפסח, ספרנו בנס ציונה 2432 ילדים במבצע מצה לתלמיד. 76 ילדים בקייטנות של חופשת פסח. 7800 משפחות שקבלו 'קמחא דפסחא'. 271 יהודים שהשתתפו בסדרי "ליל הסדר". 17 הרצאות בשביעי של פסח ו20 סעודות משיח בבתי כנסת. מאות מתפללים בבית חב"ד בכל תפילות החול והחג, ועוד ועוד. וכל זה רק בנס ציונה הקטנה.