איך תגיב אם ידיד או קרוב משפחה יפגע בך ויהרוס את חייך – האם תכעס ותנסה לנקום, או שתסלח ותנסה לעזור לו?

פרשת השבוע מספרת על רגע כזה. יוסף פוגש את האחים שמכרו אותו 22 שנה קודם לכן. זו הזדמנות מצוינת לנקום בהם ו"לסגור חשבון". אבל יוסף נוהג בדרך אחרת. תחילה הוא נוקט ביד קשה ובודק האם תיקנו את מעשיהם, אך ברגע שיהודה מוסר את נפשו למען בנימין, מבין יוסף כי התיקון הושלם. או אז הוא מתגלה אל אחיו, סולח להם ואף דואג לספק את כל צרכיהם ביד רחבה.

כיצד היה מסוגל לסלוח ולהשיב להם טובה תחת רעה?

התשובה נמצאת בדברי יוסף לאחיו: "אתם חשבתם עליי רעה, והאלוקים חשבה לטובה". יוסף יודע כי כל דבר שקורה בעולם, הוא מאת ה'. למרות שהאחים בחרו למכור את יוסף מתוך כוונה רעה, ה' עשה זאת למטרה טובה. לכן יוסף מיטיב לאחיו, שהרי בזכותם עלה לגדולה.

בדברי יוסף אין סתירה לעיקרון הבחירה החופשית. לכל אדם יש בחירה חופשית ביחס לעצמו, אך אין לו יכולת לפגוע בזולת, כל עוד משמים לא נגזר שאותו אדם ייפגע. הפוגע אומנם בחר מיוזמתו להיות השליח הרע ועל כך מגיע לו עונש, אבל הנזק עצמו נגזר משמים.

יוסף מלמד אותנו כיצד להגיב כאשר מישהו פוגע בנו. לא לכעוס ולא לנקום, אלא לסלוח ואף לגמול טובה תחת רעה.

החישוב הוא פשוט – כיון שכל מה שעושים לנו בא מה', אין לכעוס ולנקום; וכיון שכל מה שבא מה' הוא לטובה, ממידת חסידות ראוי להשיב לזולת טובה תחת רעה.

מספרים על יהודי שניסה לעקוף את התור לחדרו של האדמו"ר מגור 'החידושי הרי"מ'. הגבאי ניסה לחסום אותו, ובתגובה סתר האיש לגבאי.

כאשר נכנס האיש לחדרו של הצדיק וביקש ברכה לילדים, לא אבה הצדיק לשמוע את בקשתו ודרש שיבקש סליחה מהגבאי.

הלה יצא וביקש את סליחתו של הגבאי. הגבאי הסכים להתפייס, ואף נכנס יחד עם האיש לחדרו של הצדיק. "רבי", אמר, "מוכן אני למחול לאיש בתנאי אחד".

"ומהו התנאי?", ביקש הרבי לדעת.

השיב השמש: "בתנאי שתברך את האיש בילדים"…

לא קל להשיב טובה תחת רעה, אבל זה אפשרי. תשאלו את יוסף הצדיק.