ו אייר – דף כא – חיי האדם בעולמינו

משל לאדם שטעה בדרכים בשעת לילה, והיה מפחד שמא יפול באחד הבורות, או יתקל בשודדים וחיות רעות, שמסתובבים בעיקר בלילה. מצא נר דולק או פנס, ניצל מהבורות. האיר הבוקר, ניצל מחיות רעות ושודדים. הגיע לפרשת דרכים, מצא את דרכו ובא לעירו. לכך נמשל האדם בעולם שלנו – יכול הוא ליפול בכל רגע בידי יצרו הרע. זכה לקיים מצוות – מתבטלים חלק מהגזירות שנגזרו עליו בגלל מעשיו. זכה ללמוד תורה – ניצל בזכותה מפיתויי היצר הרע, מאחר שיודע ממה עליו להישמר. אבל עדיין הוא יכול להימשך אחרי יצרו ולחטוא, כיון שזכות הבחירה נשארה לו, כמו לכל אדם. רק כאשר מגיע לפרשת הדרכים של חייו – יום המיתה, ניצול מכל סכנות העולם, כיון שעד עתה שמר על עצמו, ומכאן והלאה הוא יכול להיות בטוח שלא יחטא.