"כיוון שצדיקא דאתפטר אשתכח בכולהו עלמין יתיר מבחיוהי"(לאחר הסתלקותו של צדיק נמצא הוא בכל העולמות יותר מבחייו), שגם בזה העולם המעשה אשתכח יתיר" (מובן שגם בעולם הזה התחתון נמצא הצדיק) – בוודאי שהרבי מנהיג את העולם כולו, ואנ"ש בפרט, ומעורר רחמים רבים וכו', כמו שהיה עד עתה, ואדרבה, ביתר שאת וביתר עוז.

וכשם שעד עתה היה מונח אצל כל אחד ואחד מאיתנו שהרבי יוליכנו לקראת משיח-צדקנו – צריך להיות מונח כן גם עתה.

והמאורע שאירע כו' – אינו אלא לעיני בשר שלנו, ואינו אלא ניסיון בלבד (אחד הניסיונות של חבלי משיח שצריכים להיות קודם ביאת גואל-צדק), שכל עניינו הוא שמעלים ומסתיר על האמת."

                                                                   (שבת פרשת תרומה תש"י; תורת מנחם תש"י, עמוד 16)