האדם, מטבעו, אינו אוהב להרגיש אשם, לבקש סליחה, להתנצל. אנחנו אוהבים להיות צודקים וגאים. קל לנו לשכנע את עצמנו שבעצם אנחנו צודקים, וגם אם לא – לא נורא.

בדיוק אל הנקודה הזאת מכוּונת אמירת הסליחות. אנחנו, האנשים הגאים והזקופים, עומדים פתאום בראש מורכן ובלבבות שבורים ופותחים את אמירת הסליחות בהצהרה: "לך ה' הצדקה ולנו בושת-הפנים". בדומיית הליל אנו נאלצים להודות: "לא בחסד ולא במעשים באנו לפניך, כדלים וכרָשִׁים דפקנו דלתיך".

לא להיות 'שמח בחלקו'

יש מידה מסויימת של היטהרות בעצם אמירת הסליחות. הנכונות לבוא לסליחות, להרגיש שאני 'לא בסדר', להודות שיש לי על מה לבקש מחילה – היא-עצמה מנמיכה במידה מרובה את רוח הגאווה וגסות-הרוח, ומעניקה מימד של זוך נפשי.

הגישה הזאת מנוגדת לרוח הכללית הנושבת בחברה המודרנית. על-פי התפיסה המקובלת, האדם אמור לחתור לתחושת שביעות-רצון ולסיפוק עצמי. עליו להשיג את הדברים האמורים לגרום לו להיות מרוצה מעצמו. באה היהדות ואומרת: לא, אסור לאדם להיות שבע-רצון מעצמו.

תכונת 'השמח בחלקו' נפלאה היא בכל הקשור לעולם החומר. ככל שאדם שמח יותר במה שיש לו ואינו שואף לאגור עוד כסף ונכסים – כן גדל אושרו. זה גם העושר האמיתי ("איזהו עשיר? השמח בחלקו"). אך בכל הקשור לנכסים רוחניים – תורה, מעשים טובים, מידות טובות – כאן תכונת 'השמח בחלקו' היא תכונה גרועה מאוד. בעולם הרוח התכונות הנכונות והראויות הן העדר שביעות-רצון ושאפתנות מתמדת. בלעדיהן האדם קופא על שמריו ואינו מתקדם.

את הביטוי 'אצלי הכול בסדר', יש למחוק ממערכת המושגים של יהודי. שביעות-רצון עצמית היא המתכון הבטוח להתנוונות רוחנית ולאבדן היוזמה והחיוּת. לעולם אסור לנו להיות מרוצים. ככל שאנחנו מתקדמים בחיי הרוח, אנחנו אמורים להבין ולהרגיש עד כמה אנחנו רחוקים מן השלמות ומהזדככות רוחנית אמיתית.

חשבון השנה שחלפה

החיים בעולם הזה הם שליחות. עלינו לבצע דברים ולהשיג מטרות במאה ועשרים שנות חיינו. טבעי אפוא שכאשר שנה מתקרבת לסיומה עוברת תחושת חרדה בלב: מה קורה אצלי? שנה עברה ומה הספקתי? עורך היהודי את חשבון השנה שחלפה, ומגיע למסקנה שהיה אפשר לעשות הרבה-הרבה יותר. ואם אפשר היה – צריך היה. ואם צריך היה – עליו לתקן זאת ולהחליט שבשנה הבאה ינצל יותר את כוחותיו ואפשרויותיו.

זו הדרך שבה יהודי מתכונן לראש-השנה, ולאחר הכנה כזאת הוא נכנס ליום-הדין בנפש נקייה יותר ומתוך החלטות ברורות להשתנות ולהתנהג אחרת בשנה החדשה. לכל זה מתלווה הביטחון שהקב"ה אכן מקבל את תשובתנו ומעניק לכל אחד ואחת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, שנת הגאולה האמיתית והשלמה, על-ידי משיח-צדקנו.