יוסף בואנו, מתפלל קבוע בבית חב"ד נס ציונה. הגיע כהרגלו ביום ראשון להתפלל את תפילת שחרית בבית הכנסת. בדרכו לבית הכנסת עבר מר יוסף על יד משרדי בית חב"ד ובית התמחוי ונזכר במחשבתו שעתה עבר פורים ועעוד מעט פסח וכדרכו מידי שנה להעביר תרומה לקמחא דפסחה – עבור נזקקים. בשונה ממנהגו לת בסמוך לחג הפסח החליט מר יוסף להעביר את תרומתו דווקא כעת ועוד לפני תפילת שחרית. "הרגשתי שחבל לחכות ואם אני פה, אז בוא נתרום כעת – וכך עשיתי, וניגשתי כהרגלי להתפלל."

מספר שעות לאחר מכן…

יושבי דרום הארץ כהרגלם חווים עוד ועוד מתקפות טילים. אזעקה, חדר מוגן, וקולות נפץ. לעיתים יש יירוט מוצלח של 'כיפת ברזל' לעיתים פחות.

הטלפון של מר יוסף מצלצל כשעל הקו בתו של יוסף המתגוררת עם ילדיה בבאר שבע, "אבא" היא אומרת "היתה אזעקה ורצנו לממ"ד, חיכנו לקול הנפילה מתפללים שהכל יעבור גם הפעם בשלום",

אך הלא יאומן קרה, קול נפץ אדיר חתך את האור תוך שהוא מנפץ בשניה את כל חלונות הבית, טיל גראד פגע ישירות בחצר הבית, הבית נשאר שלם אך פגוע מרסיסים רבים בכל פינה. יושבי הבית, נכדיו של יוסף ובתו, ששהו בחדר המוגן, יצאו ללא פגע ושריטה, ברוך השם.

"באותו רגע" מספר יוסף "לא היה לי ספק שזה בזכות המעשה שעשיתי רק כמה שעות מוקדם יותר – בהקדמתי את תרומתי השנה לקראת הפסח לבית חב"ד נס ציונה".