רקע אישי

"עיר הולדתי היא בת-ים, עד אשר הגעתי לגיל תשע שנים בו עברה משפחתי, ואני איתה, לעיר נס ציונה.

בתור ילד התחנכתי בבית הספר היסודי 'שקד'. השנים עברו ולקראת גיל שמונה-עשרה כבר התגייסתי למשמר הגבול ושימשתי כלוחם מג"ב למשך זמן של כעשרים שנה."

חב"ד בעולם

"רבים אינם יודעים אבל הקשר שלי לחב"ד התחיל אי-שם בקצה העולם המזרחי כאשר ערכתי ביקור בתאילנד, שמחתי למצוא שם בית יהודי חם, מסביר פנים ותומך בכל צורך שיש למטייל הישראלי החל מאוכל כשר למהדרין וכלה באינטרנט ואשרויות ליצור קשר עם המשפחה בארץ.

זכרון מיוחד שאני נושא עמי מהטיול לתאילנד יותר מכל הטיול, זהו את הדלקת נר חנוכה הראשון שלי, ביחד עם חב"ד בתאילנד הרחוקה.

עם כל זאת, את בית חב"ד נס ציונה הכרתי רק מדיווחים ב'כל נס ציונה' או מחברים, אך בעצמי עדיין לא ביקרתי בבית חב"ד המקומי בעירנו."

אמא ז"ל ונס ההתאמה

"יום בהיר אחד נחתה על משפחתנו בשורה לא קלה, אמי אובחנה כחולה בלוקמיה וזקוקה בדחיפות לתרומת מח עצם, מה שאמר לנו שבדחיפות עלינו להתחיל בחיפושים קדחתניים אחר תורם פוטנציאלי. המועמדים הראשונים היו בני המשפחה הקרובה, הבדיקות נעשו וחיכינו לתוצאות. כאשר קיבלנו את תוצאות הבדיקות נשארנו פעורי פה –  מבין ארבעת אחיה של אמי שנבדקו כולם – נמצאו כולם מתאימים לתרום לאמי מח עצם! הרופאים הסבירו לנו כמה נדיר הדבר הזה.

רק לדוגמא, בסמוך למיטת אמי, שכב עוד מטופל, בדואי עם שנים-עשר אחים שנבדקו על מנת לתרום לו מח עצם, כאשר אף לא אחד מהם נמצא מתאים. הבנו שקרה לנו פה נס משפחתי. בזכות התרומה שאמי קיבלה היא זכתה לחיות עוד מספר שנים עד לפטירתה לפני מספר חודשים."

חב"ד בנס ציונה

"בימי השבעה נחשפתי לבית חב"ד המקומי שלנו בעיר נס ציונה. התקשרנו למשרדי בית חב"ד על מנת שיסייעו לנו בעריכת השבעה והתפילות, וזאת כי לא ידענו מה עלינו לעשות ורצוננו היה חזק, לעשות את הכל בצורה הכי טובה בשביל אמנו היקרה. תוך זמן קצר נוצר קשר ביננו לבין ר' אלי מרדכי אשר הגיע וסייע לנו בהדרכה והכוונה משך כל השלושים יום על אבל אמי, בתפילות, ברכות ודברי תורה. עד היום אנו בקשר חם עם ר' אלי ובית חב"ד נס ציונה."

בית חב"ד נתן לי…

"אני מאמין שהקשר שלי עם בית חב"ד מאז פטירת אמי ז"ל, ההשתתפות בתפילות ושמיעת שיעורי תורה כשהייתי מקדים לתפילה או נשאר קצת אחרי ללמוד, עשו אותי אדם רגוע ושליו יותר."

רגע מרגש בחיים?

"ללא ספק, הרגע המרגש בחיי הינו לידת בני היקר, סהר, לפני כחמש עשרה שנה.."

נס על האופנוע

"בוקר אחד, למרות שמיהרתי לא ויתרתי על הנחת תפילין. בדרך עם האופנוע שלי נכנסתי למנהרה ותוך כדי נסיעה במהירות פגעתי בחפץ שנפל מרכב, איבדתי שליטה על האופנוע במשך כ-300 מטר, דבר מבהיל ביותר. בסוף ברוך ה' הצלחתי להשתלט על האופנוע ללא פגע, באותן שניות מפחידות הרגשתי 'שמירה אלוקית' שאינני יכול להסביר. אני מאמין שזה בזכות התפילין של הבוקר."