'כי האדם עץ השדה' .

פסוק זה מוכר ומצוטט רבות.
אך כשננסה טיפה להעמיק באקסיומה ובמשוואה זו, הדבר תמוה מאוד:
איך ניתן להשוות את האדם בחיר הנבראים לסוג הצומח? אולי גם נפרגן לו את התואר 'כי האדם סוס השדה'…
בספרי הקבלה מבואר שכשם שיש 'דומם צומח חי מדבר' בעולם כך יש זאת בנפש האדם,
הצומח והחי מסמלים את השכל והמידות (רגשות) שניהם צומחים מקטנות לגדלות במשך השנים. אלא שהשכל מוגדר כ'חי' והרגשות ב'צומח'.
 

הסיבה: החי מתנייד כל הזמן לעומת הצומח שהוא קבוע במקום אחד –
כך השכל מתנייד בקלות, אדם יכול להבין ולשנות מידע בזמן קצר. לעומת רגשות ודפוסי הנהגה שקשים מאוד לשינוי
לדוגמא : הרצאה בת שעה ע"י גורם רפואי בנושא נזקי העישון יכולה לגרום לכלל המאזינים להבין בצורה מוחלטת שהעישון הורג. אך כמה אחוזים מהקהל באמת יפסיק לעשן?!..
 

והנה כשאתה בא למדוד אנשים או את עצמך ישנם בכללות שני סוגי בדיקה
א. בדיקת האייקיו שלו כמה שנות לימוד איזה תוארי אוניברסיטאיים ועוד
ב. בדיקת האישיות שלו, האנושיות עדינות הנפש ואופן ההתייחסות שלו לסביבתו באה התורה ואומרת: כי האדם –עץ השדה!
 

מי הוא האדם עצמו מה הגורם החשוב ביותר בחיי האדם – לא רמת המשכל והידע אלא מה הוא עושה עם זה, איך עדינות מידותיו ואיך הוא כאדם ברמה הבסיסית ביותר. מה קורה בתחום הצומח והעץ שבו הדברים הנטועים בבסיס אישיותו שקשים מאוד לעקירה ושינוי.
אדם יכול להיות עם ידע רב אבל ישאר בגדר בעל חי, חמור הנושא ספרים – נתאר לעצמנו חמור בר פרא שנשים עליו לפטופ כולל חיבור לאינטרנט כך שבכל רגע נתון ניתן להוריד הררי מידע בעלי אלפי גיגה מגוגל, וויקיפדיה ועוד – האם בגלל זה הוא יפסיק להיות חמור?!..
 

לצערינו ישנם אנשים רבים בעלי ידע רב ועצום במגוון תחומי רפואה מדעים וכו' שאת מידותיהם הבהמיות הם לא עידנו כהוא זה. הידע רק הוסיף בהם גסות רוח יהירות וגאווה.
לתובנה זו יש השלכה ישירה על כל תחומי החיים. ולדוגמא בקצרה:

• בזוגיות – אפשר ללמוד קורסים שלמים ולדקלם רבות על וויתור הדדי וכו' כו' ,אך תכל'ס בשטח אוי ואבוי למי שיעז לפגוע קצת באגו שלו..

וכאותו אחד שכשאמר 'ונפשי לעפר לכל תהיה' מישהו דרך עליו והוא העניק לו מנחת זרועו.. או שבעת לימודו בגמרא על המימרה  'כל המעלים עיניו מן הצדקה הוי כעוע"ז , הגיע אליו עני והוא העיף אותו וחזר ללמוד בקול בדביקות ובנעימה  'אי אי אי כל המעלים עיניו…

• בחינוך – במקום לראות את המטרה עצמה לנגד העיניים דהיינו לדאוג באמת לטובתו האישית וחינוכו של הבן הוא דואג לעצמו לקידום האגו האישי.זה יכול לבוא לידי ביטוי בחינוך באופן לא ראוי ע"י כעס וכדומה שהוא יותר פורק את תיסכולו מאשר באמת בונה את הבן והמחונך. או שמנסה להוליכו לדרך ומקצוע /מקום לימוד שלא מתאימים באמת לתכונות נפש הבן, אבל את האב זה יותר יכבד

• במשמעות החיים – לחפש כל הזמן מה רצון ה ולא מה רצוני האישי. ואפילו בקדושה לא לעשות רק מה שנוח לי אלא מה רצון ה' ממני במקום ובזמן זה

כשאדם מבין שהוא בשליחות ה' הרי שבציר הניווט שלו בגי.פי.אס שבתוכנת ה'אוייז' הוא מציין שזה היעד הסופי שלו, וכך אוטומטית המסלולים מתכווננים לתכלית זו..
וגם אם הוא לעיתים תועה בדרך הרי שחשבון נפש קצר יגרום לו 'לחשב מסלול מחדש' ולחזור לדרך הישר ה' הגדיר לנו דרך תורתו – תורת חיים את הדרך .
 

וכמו שנאמר – ה' 'אוייז' (מלשון 'עוז' – במבטא פולני) לעמו יתן ..– אנחנו רק צריכים לצעוד בזהירות בנחישות וברגישות בשבילים המסומנים..