כאשר מקשיבים לפולמוס הסוער בסוגיית 'השוויון בנטל' קל להבחין כי מעבר לססמאות המתלהמות ולהצהרות הלוחמניות יש בשני הצדדים הסכמה עמוקה על העקרונות המרכזיים.

גם מי שתובעים לחוקק חוק גיוס לכול מסכימים כי יש לפטור מספר מסויים של תלמידי ישיבות מחובת הגיוס ולאפשר להם להקדיש את חייהם ללימוד התורה. ומנגד מסכימים נציגי הציבור החרדי כי מי שאינם לומדים צריכים להתגייס, למסגרות המתאימות לאורח חייהם.

איזון בין ערכים

עצם ההסכמה לפטור מגיוס קבוצה כזאת או אחרת של לומדי תורה מעידה כי הציבור הרחב מכיר בחשיבותו של לימוד התורה. מכאן שלומדי תורה אינם 'משתמטים' אלא הם נושאים בנטל חשוב וחיוני לקיומו של עמנו. אין הם צעירים המבקשים להשתמט ממשימות, אלא מי שקיבלו עליהם משימה כבדה ביותר, שלא כל אחד מסוגל לה – להקדיש את מיטב שנות עלומיהם ללימוד התורה מבוקר ועד ערב.

מנגד, ההסכמה של נציגי הציבור החרדי כי מי שאינם לומדים צריכים להתגייס, מוכיחה כי גם הם מכירים בחשיבות השירות במשימות הגנה על העם והארץ. מכאן שאין בסיס לטענה כי הציבור החרדי עומד מנגד ואינו מראה אכפתיות לצורכי הביטחון.

ברור אפוא שהסוגיה אינה יכולה להיפתר על-ידי הצהרות לוחמניות וכיפופי ידיים, אלא בהקשבה עמוקה איש לרעהו ובהבנה של הערכים, הצרכים והרגישויות של כל הצדדים.

חשוב שכולנו נבין כי נדרש כאן איזון בין ערכים וצרכים חשובים לקיומו של העם היהודי. ברור שדרוש לנו צבא שיכול לעמוד נגד איומי אויבינו, אך באותה מידה נחוץ לנו גם הביטחון הרוחני שמספק לימוד התורה. מי שמשרת בכוחות הביטחון נושא בנטל הפיזי, ומי שמתמסר ללימוד התורה מקבל עליו את הנטל הרוחני.

למצוא את שביל הזהב

טוענים שאין להשוות בין השניים, מפני שהחיילים מסכנים את חייהם ואילו מישיבה באוהלה של תורה לא מתים. אכן, חז"ל אמרו כי מי שמוסרים את נפשם בפועל למען עם-ישראל "אין כל ברייה יכולה לעמוד במחיצתם", ולכן החיילים ראויים לכל הערכה. ועם זה ראוי לזכור שרק אחד מכל עשרה חיילים מסכן בפועל את חייו. שאר החיילים משרתים בעורף, ואימהותיהם יכולות לישון בשקט. וכי משום כך אין הם חיילים לכל דבר?

כשם שהצבא זקוק ללוחמים קרביים ולחיילים ביחידות עורפיות, כך העם היהודי זקוק גם לאותם צעירים מובחרים שמקדישים את עצמם לתורה ומשרתים את העם בישיבות. הם חיים חיי עוני, משכימים קום בבוקר ויושבים על התורה עד השעות הקטנות של הלילה. בזכותם התורה מתקיימת במרוצת הדורות, והם מספקים מטריית הגנה רוחנית, שזה כוחה המיוחד של התורה.

מכיוון שכאמור יש הסכמה בסיסית על הצורך לאזן בין כל המרכיבים האלה, הרי שלא אמור להיות קושי אמיתי למצוא את שביל הזהב. אלא שלשם כך צריך להפסיק את ההסתה כנגד תלמידי הישיבות, מתוך הפצת שקרים ונתונים מופרכים. אם נרצה, הפתרון יימצא.

ביטחון רוחני שמספק לימוד התורה (צילום: בלינקו)