קצת על עצמי

"הרקע בו גדלתי היה למשפחה לא דתית, וחוץ מהעובדה שאמי לעיתים הייתה קוראת תהילים לא ידענו בבית הרבה על דת ומסורת.

את שנות ילדותי עשיתי בעיר ערד, בה התחנכתי והתבגרתי.

בסיום לימודי בבית הספר 'אורט' התגייסתי לצה"ל ושירתתי כלוחם ביחידת לוט"ר (לוחמה בטרור).

עוד מגיל צעיר ביותר הרגשתי בלבי שהעולם הוא הרבה יותר עמוק ומלא רוחניות מאשר אנו תופסים אותו.

בנוסף, אובחנה אצלי, כילד, תופעה בלתי רגילה, זוהתה אצלי רגישות למאכלים לא כשרים ובפרט לחלב נוכרי, כך בעצם קרה שהוריי לא הכניסו לבית מוצרים לא כשרים פשוט כי ידעו שאם אוכל אותם, אסבול מכאבי בטן עזים…

בשלב בוגר יותר התחלתי לראות גם בחלומותיי דברים שהעלו לי שאלות ומחשבות על מהות החיים ושמירת תורה ומצוות.

מכאן התחלתי ללמוד, לחקור ולחפש את האמת שהעולם 'מעלים' (מלשון העלם והסתרה) עליה – וברוך ה' מצאתי."

חנוכת בית שהתחילה מהפך

"נקודת ציון משמעותית בחיי הייתה חנוכת בית של ידיד, אליה הייתי מוזמן, ציפיתי לטקס הרגיל של 'רב' ו'ברכות' וכו' אבל להפתעתי, הרב שהגיע היה הרב ישראל בוסי, חסיד חב"ד ויהודי מיוחד במינו שאותה הכרות עמו הותירה עלי רושם רב.

הרגשתי שמצאתי פה אדם המתאים להפנות אליו את השאלות שלי והלבטים הרבים שהיו לי.

ואכן במשך הזמן, קיבלתי מהרב בוסי תשובות רבות ובעיקר דוגמא חיה 'ממשית' איך יהודי צריך להיות, להתנהג ולחיות." 

קיבלתי את החיים שלי במתנה

"פעם אחת, במהלך מלחמת לבנון השנייה, נכנסנו כוח של מספר לוחמים בתוך 'פומה' (מעין נגמ"ש מתקדם) ונתפסנו למארב של מחבלים.

תוך כדי חילופי ירי נפגעתי מרסיס בכתף והתחלתי לאבד דם רב, מיד המפקד הורה לפנות אותי לחמ"ל… שלוש דקות לאחר מכן פגע טיל של אר.פי.ג'י פגיעה ישירה ברכב בו ישבתי, הבנתי כמה שהייתי רגע לפי הסוף שלי אך קיבלתי את חיי במתנה."

ביחד עם הבן-דוד

"את העיר נס ציונה הכרתי בזכות בן-דוד שלי, בן סגל, שהיום הינו בחור ישיבה מן המניין בישיבת חב"ד הגדולה בברוקלין ניו יורק.

עוד לפני שחזר בתשובה שלחתי אותו פעם אחת לבית חב"ד נס ציונה על מנת שירכוש בעבורי ספר 'תניא' ומאז גם הוא החל את התקרבותו לשורשים ולשמירת מצוות מלאה."

בית חב"ד בשבילי

"מאז שהגעתי לבית חב"ד נס ציונה והכרתי את הנפשות הפועלות במקום אני יכול להגיד שפשוט התאהבתי במקום, ברבנים באנשים ובפרט ברב שגיא אליו אני מרגיש חיבור חזק ורואה אותו כאדם אוהב ובעל חסד גדול."

אלטרמן