מפקד האוכלוסין בפרשת השבוע מבטא את האהבה והחיבה של בורא עולם לבני-ישראל, כאותו אדם הסופר כל העת את אוצרותיו מפאת יוקר חשיבותם.. וכאן הבן שואל: וכי הוא, הכל יכול, אינו יודע את מספרם? ואם כבר – מדוע נמנו רק אלו שהיו בני עשרים ומעלה?

חישבו על הפסיכולוגיה של אנשים בגיל של הוריה, …שפתאום מגלים שהם חיו בטעות, ושהטעות היא מאוד חמורה ובסיסית • הרבי כותב

כשעם-ישראל חנה למרגלות הר-סיני, לקראת קבלת התורה, הייתה זו הפעם היחידה שהעם כולו התלכד. "כאיש אחד בלב אחד". זו איננה עובדה היסטורית בלבד, אלא יש בה מסר עמוק.

האם עלינו ליטול את חרבנו או דווקא לדבוק באמונתנו? האמת היא שהשניים כלל לא סותרים, אדרבה, הם מתחברים יחד.הנוסחה האלוקית לניצחון מזהיר במלחמת מצווה מול האויב..
כאשר ישנו "בחוקותי תלכו" אזי ההגנה הגשמית באה בדרך ממילא. ואם הצבא צריך להגן בגשמיות, הם צריכים להיות פעילים גם בענינים רוחניים.

49 יום מאז שיצאנו ממצרים ציפינו לקבלת התורה תוך הכנה של עידון תכונותינו העצמיות לקראת יום ה-50 יום מתן תורה בהר סיני. את ההכנה עשינו

השביתה שהוכרזה הקיפה את כל המגזרים. המשק כולו היה משותק. לא שביתת אזהרה בת יום אחד אלא שביתה שארכה 365 ימים מלאים. במהלכה לא התנהל משא-ומתן בין המעסיקים והפועלים ולא הועלו דרישות כלשהן..

שנת השמיטה היא הזדמנות מצוינת לכל המתייגעים במשך כל השנה במלאכתם, לשכוח לשנה אחת את הטרדות הגשמיות, ולעסוק ברוחניות

צריך להתנגד במלוא התוקף למעשים שגויים, להשקפות פסולות, אך אסור בשום פנים ואופן להפוך זאת לשנאה אישית כלפי אישים או ציבורים

אדם לא מוסר את עצמו לגמרי. הכל בערבון מוגבל. כנאמר בשירת דבורה 'המתנדבים בע"ם..' הוא בודק בכל עניין מה הטעם, הסיבה, המניע והרווח שיש בדבר.. יהודי צריך למסור לה' שני מפתחות מרכזיים וכלליים –  את ה'כי' ואת ה'אם' שלו: