תורת החסידות משולה לפחם, משום שכמו שהפחם מספק אור וחום חיוניים לגוף, כך החסידות מספקת אור וחום רוחניים החיוניים לנשמה. ותורת החסידות משולה גם לפנינים, שאינן צורך חיוני קיומי, אלא הן מיועדות לקישוט וליופי. בנמשל, מקביל אליהן לימוד חסידות בכמויות גדולות ואיכותיות, כזה שאמנם לא מחויב לקיומה של הנשמה, אך הוא 'מקשט' אותה באופן מיוחד.

כשנתבונן בדרכי יעקב, ונלמד את תכסיסיו במלחמתו באחיו, נוכל לגשם את הדברים גם בימינו אלה, במאה ה21

ט’ כסלו הוא יום ההילולא של האדמו"ר השני לבית חב"ד – האדמו"ר האמצעי. ננסה לעמוד במקצת על דמותו הענקית ומה ממורשתו נאמץ כדרך חיים.

יעקב אבינו חושש מפניו של עשיו, והוא מתפלל אל הקב"ה שיציל אותו. הוא פותח במילים "קטונתי מכל החסדים… כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות". – תובנות מהפרשה עם הרב נח סוליש

וישלח יעקב מלאכים לפניו.. • יעקב מכין עצמו למפגש הגורלי עם אחיו הכועס – עשיו • על מפגש זה ותוצאותיו המפתיעות • על דינה בת יעקב ונקמת אחיה • ועל פטירת רחל ויצחק אבינו בפרשת השבוע

לפתע נקוו דמעות בעיני האישה. "מה לך כי תבכי, הלוא זכות גדולה היא לנו לארח במשכננו איש קדוש?!", תמה הבעל • סיפור לרגל יום הולדת והסתלקות אדמו"ר האמצעי

כיצד נשלוט במחשבות שלנו? מה לעשות נגד מחשבות שרצות ורודפות אחרינו? והאם אדם יכול לאלץ את עצמו שלא לחשוב על מה שמטריד אותו? * כך תשיבי לעצמך את תחושת המיקוד –הסוד האמיתי של השגת שליטה בחייך

יעקב בורח מביתו לחרן מפני כעסו של עשו אחיו • בפרשה זו אנו מתוודעים לטלטולי הדרך ולחלומו המופלא של יעקב • למגוריו בבית לבן אחי אימו • מגורים אלו והנישואין לשני בנותיו לאה ורחל מביאים בסוף לבריחה מפני לבן

כדי לשמור על הראש לא מספיק "שכל" – להבין מה עלינו לעשות; לא מספיק "רגש" חם לקיום המצוות. רק אבנים. זו השפה. דברים בלתי גמישים, קבועים ודוממים. חייבים לקבוע דברים מסוימים כ"חוק בל יעבור"..

הגדרה מעניינת מגדיר הרבי את השליחות: "השליחות היא דווקא במקום שבו אין הוא רוצה להיות. דווקא שם יבצע את מה שרוצים ממנו". אלה הם השלוחים, מי שמקדישים את כל עיתותיהם, כוחם ומרצם למילוי השליחות. שלוחי חב"ד זכו שכל סדר יומם הולך וסובב סביב השליחות • "אולם", אומר הרבי, "לאמיתו של דבר כולם שלוחים של הקב"ה"