..כל יהודי הן אשה והן איש צריכים להיות חזקים בבטחון בקדוש ברוך הוא, וכיון שכל יהודי מאמין באמונה שלימה שהקדוש ברוך הינו שליט העולם, כך הוא ברוך הוא הינו גם שליט על החיים של כל יהודי..

הקול היחיד שנשמע היה רשרוש הפתקה שבידי הרבי. ר' מענדל עומד מול הקודש, מביט בבושת פנים בעיניו הזכו?ת של הצדיק. פתאום הרים הרבי את עיניו, הביט בר' מענדל ושאל: "ומה שלום חנוך?"

כשאדם מבין שה' מכוון את העולם והכל בהשגחה פרטית, הוא יודע שאין כאן 'תאונות עבודה' ומקרים אקראיים. יש כאן 'ווייז' אלוקי.. יש לו כאן שליחות אלוקית בבניית הבית, ודווקא עם מי שההשגחה העליונה הועידה לו. זה תיקונו ושורש נשמתו וכאן המפתח להצלחתו העתידית. – – זוגיות בפרשה – ויחי

מכתב מהרבי מליובאוויטש, על הגדרתם של המצוות שניתנו מהבורא, והרלוונטיות המלאה שלהם לחיינו היום ובכל הדורות..

בנוסף לרובד החיצוני והפשוט, יש בכל סיפור שבתורה גם רובד פנימי ועמוק יותר. וכך גם בפרשתנו. יש גם משמעות רוחנית, והיא נצחית ואקטואלית גם לזמננו, לזה שבימי הרעב העניק יוסף לאחיו ומשפחותיהם מזון בשפע..

אם חפצי חיים אנחנו, וחפצים לחיות בשלום ובשקט, עלינו להראות נכונות להשמיד את מי שחושב לפגוע בנו. לא להיכנס לדיונים ולמשא ומתן, לא להגיש תביעות בבתי דין שונים או לבקש אישורים ממדינות שונות. אלא לעמוד בתוקף: "הבא להורגך, השכם להורגו"

המצב היה עדין מאד. אחי יוסף עמדו בפני האשמה חסרת תקדים: גניבת גביע מבית המשנה למלך. מצב פוליטי מסובך … הם – אזרחי חוץ, מואשמים בעבירה על חוק הממשל המצרי. משמעות אקטואלית-חינוכית מפרשת ויגש

כשאנחנו מתענים בעשרה בטבת, כדאי לתת את הדעת על משמעותו של הצום. יום זה מציין את ראשית המצור שצר מלך בבל על ירושלים, בימי בית-המקדש הראשון. אחר-כך נחרב בית-המקדש ועם-ישראל הלך לגלות בבל. משם שב, כעבור שבעים שנה, והקים את בית-המקדש השני, שהתקיים יותר מארבע-מאות שנה. ואף-על-פי-כן אנחנו זוכרים ומציינים מדי שנה בשנה, בצום ובתענית, את היום המר שבו החל התהליך שגרם לחורבן.

אנו לא חוגגים את נצחון המכבים ונס פך השמן בשנת ג’ תקצ"ו – 165 לפני הספירה בלבד, חג החנוכה חייב להיות אקטואלי ובעל מסר ומשמעות לשנת ה'תשפ"ב – 2021

לפתע נשמעו פיצוצים והשמים היו אדומים מלהבות. פחד גדול נפל עלי וכל גבורתי נעלמה כלא היתה. מה עושים עכשיו? חשבתי, בעוד החנוכיה והנרות בידי…" • סיפור לחג החנוכה