כאשר תופס היהודי ב'עץ-חיים' של ספר-התורה וצועק 'שישו ושמחו בשמחת-תורה'. כל העולמות העלונים מקנאים בו

מושל מחוז קייב, הגנרל דרנטלן, שהיה שונא-ישראל ניסה להציק ליהודים המתגוררים במחוזו וכשבוע לפני החג פרסם פקודה האוסרת להקים סוכות על אדמת קייב והמחוז..היצליח במזימתו?

השמחה היא הרעיון המרכזי של כל החגים, ובעצם, של עבודת השם שלנו בכל יום, בהתאם לכלל "עבדו את ה' בשמחה", מדוע אם כן נבחר דווקא סוכות לשמחה מיוחדת, עד כדי כך שהוא מוגדר כ"זמן שמחתנו"? • הרבי כותב

התפילה מזכירה לנו, כי אפילו לאנשים שהם "יושבי חושך וצלמוות" במובן רוחני, יש תקווה כאשר הם מודעים למצבם, מעריכים נכונה את מעמדם וחוזרים בתשובה שלימה אל ה'. או אז מראה להם הקב"ה את חסדו, שאפילו אם יש להם ולו רק מלאך טוב אחד, שנוצר כתוצאה ממעשיהם הטובים, מיד פודה אותם הבורא מרדת שחת ומשיבם אליו..

בתי הכנסת הפתוחים של חב"ד מזמינים את כל מי שרוצה לבוא להתפלל. גם אם אין לכם מקום תפילה קבוע, גם אם אתם לא מתמצאים בטקס התפילה, וגם אם אתם חשים אי נעימות ולא מכירים את בית הכנסת • בית כנסת פתוח, כשמו כן הוא – פתוח לכל יהודי באשר הוא • הדרכה צמודה, כיפות ומחזורים כבר במקום

השבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים נקראת 'שבת שובה', והיא נמנית ב'עשרת ימי התשובה'. בשבת זו בולטים שני קווים סותרים לכאורה: תשובה ושמחה.. הכיצד?

הדסק הישראלי של מרכז לענייני חינוך 302 משיק בוט ייעודי שמאפשר למטיילים ישראלים ברחבי העולם המחפשים בתי חב"ד ופרטים לתפילות ולסעודות החג מידע נגיש וזמין

אילו הייתה ניתנת לנו האפשרות להציץ ב'ספרים' של מעלה, היינו רואים שם כבר לפני שנה את כל הטלטלות שחווה העולם כולו בשנה החולפת. • תפילות הימים הנוראים משקפות את הרובד הנסתר של אירועים ומהלכים. אם נדמה לנו כי אנחנו מנהלים את הדברים, ובידינו בלבד לקבוע מה יהיה. מתברר שמוקדי ההכרעה האמיתיים אינם מצויים כאן אלא למעלה.

ראש השנה הוא יום שבו ה’ קובע איך תראה השנה הבאה שלנו ולכן יש בהתנהלותנו אז כדי להשפיע על ההחלטה. מעבר לזה לפי הקבלה היום עצמו כולל בתוכו את כל השנה כולה.

תקיעת שופר היא המצווה המרכזית של ראש-השנה, אולם כאשר ראש-השנה חל בשבת – אין תוקעים בשופר. התקיעה בשופר היא הכתרתנו את הקב"ה למלך על העולם – כיצד איפוא תהיה הכתרת הקב"ה למלך ללא תקיעת שופר?