ילדי גן ענת, שברחוב המניין הראשון בנס ציונה, נהנים מאוד להשאר גם בצהרון. כי בצהרון עושים יצירות, אוכלים ארוחת צהרייים חמה וטעימה ויכולים לשחק בחצר כשיש קצת שמש בחוץ. תראו בעצמיכם

יש כאן תרבות שמחנכת ילדים בצל תרבות ההרג והרצח. זו תרבות שנותנת תמיכה להתעללות במשפחות של שבויים וחללים, בניגוד מוחלט לכל התנהגות אנושית מקובלת [][][] מאמרו השבועי של הרב מנחם ברוד שיופץ לקראת שבת בנס ציונה באמצעות העלון הפופולרי 'שיחת השבוע'

שתי פנים לשבת – 'זכור' ו'שמור'. הדיבר הרביעי מבין עשרת הדברות המופיעים בפרשת יתרו מצווה: "זכור את יום השבת לקדשו", ואילו אותו דיבר נמסר בפרשת ואתחנן תחת הציווי: "שמור את יום השבת לקדשו" (דברים ה). חז"ל קבעו (מכילתא יתרו) כי, זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו (בבת אחת), דבר שאין דעת אדם יכולה להבינו.

הטענות לפיהן "דברים שרואים מפה לא רואים משם" לא נולדו בשנים האחרונות. מאז ומעולם היתה מונחת על כתפי המנהיג הדילמה האם להיכנע ללחצים הרבים שהמציאות כופה עליו, או ללכת אחר האמת המוסר והיושר.

דורה בלנקוב, ניצולת שואה יקרה בעלת סיפור חיים מורכב ומיוחד במינו, הסתלקה השבוע לבית עולמה, כאישה המבוגרת ביותר בנס ציונה. במשך תקופה ארוכה שמרה על קשר עם בית חב"ד נס ציונה והסתייעה בשירותיו. השבוע כבר לא יכולנו לעזור.

אמר רבי יצחק לרב נחמן בעת שברכו: "…אמשול לך משל למה הדבר דומה לאדם שהיה הולך במדבר והיה רעב ועיף וצמא ומצא אילן שפירותיו מתוקין וצילו נאה ואמת המים עוברת תחתיו אכל מפירותיו ושתה ממימיו וישב בצילו…"