היום אני עומד לעצבן הרבה אנשים, לא בכוונה, ולא כי אני נהנה מזה, אלא פשוט כי לפעמים האמת הכי פשוטה עשויה להרגיז..

"…למחרת חזרה חנה מהגן בשמחה ואמרה: "היום הוא היום הכי מאושר שלי. אמא של אלכסנדר קנתה עוגה כשרה, והייתי יכולה לאכול כמו כולם" היו לנו דמעות בעיניים. איזו גיבורה חנה שלנו, בכל פעם שיש איזו מסיבה, היא נאלצת להיות שונה מהשאר, ובכל זאת היא מקבלת את זה בכזו בגרות והבנה ואף פעם לא מתלוננת" • הרב מנדל הנדל על אתגרי ילדיו בשליחות

אבל מה לעשות, אנחנו בני אדם קטנים וקצרי רואי, וככאלו אנו מסרבים להכיר אפילו בסיכון החמור ביותר אם לא ניתן לראות את השפעתו המיידית

אמא שלך היקרה ויתרה על הקדושה והכבוד של מערת המכפלה, כדי להיות שם עבור ילדיה כשהם זקוקים לה, כי ככה זה אצל ’יידישע מאמע’ היא מוותרת על עצמה למען ילדיה

כשאתה אומר לעצמך: אני רוצה אבל לא יכול כי קשה לי.. תזכור שכבר לפני 3300 שנה עמד נביא שאינו יהודי וקבע: "כרע שכב כארי". וארי'ה, הוא תמיד נשאר ארי'ה.

כשיצאנו לשליחות שאלתי את הרב הראשי של רוסיה כמה יהודים יש שם? "10,000", הוא השיב, "אבל הם לא יבואו לפגוש אותך בשדה התעופה" • כשנפגשתי עם ראשי הקהילה, שאלתי שוב: "כמה יהודים יש בטומסק?" "4,000-6,000" – ענו לי • כיום, אני מבין את הסיבה לפער במספרים…

היו שם רבנים מוינה ומברטיסלבה, מקולון וממינכן, ממוסקבה ומזגרב, מוורשה ומאנטוורפן וגם מבאזל. הם לא בהכרח אחים או קרובים מדרגה ראשונה, גם לא שניה, אבל יש ביניהם חיבור עוצמתי ועצמותי…

בפעם הבאה שעולה השאלה מדוע בבית ספרנו, בכיתה או בבית שלנו שמים דגש יותר על הישגים וכישרונות ופחות על השקעה ומאמץ בהתנהגות.. לא נתרץ את התירוץ הנדוש.. אלא ניקח אחריות ונבין שהילדים שלנו מרגישים הכל!

"…הרבנית נמצאת כאן מדי פעם?", שואלת זהבה, מדריכת הקבוצה, את הבנות. הן מחייכות ומסבירות לה שזו שקיבלה את פניהם היא אשת הרב. חברי הקבוצה המבוגרת מביטים זה בזה בחוסר אמון מופגן. "הבנו שאת חלק מהצוות כמובן. אבל, משהו לא מסתדר פה", אומר אחד מהם לבסוף, "חשבנו שאת יחד איתן". "כמובן שאני ביחד איתן", השבתי בחיוך, "אנחנו משוחחות כבר שעות ארוכות"… • בלוג עם השליחה חני ליפשיץ בעמק קטמנדו – בירת נפאל