לכל יהודי יש מטרה בחיים שהיא בהרבה היבטים משותפת לבני אדם אחרים, היינו, להפיץ את האמת, הטוב והצדק בעולם. מצד שני, ליהודי יש שליחות מיוחדת להפיץ ולחזק את היהדות במידה המלאה ביותר של היכולת שלו, או שלה • הרבי כותב

קסם אישי רב, מקצוענות וחוצפה חסידית חביבה אפיינו את לוי-יצחק פריידין ז"ל, מי שהיה במשך שנים רבות 'צלם החצר' ב'770' – בית-המדרש של הרבי מליובאוויטש.

בהתייחס לכותרת של כמה מהפרסומים שלך, היינו "בעיית הפתרון והחשיבה", אני משוכנע שכאשר יוצאים עם מסר ברור ותקיף לדור הצעיר בכלל, ולצעירים יהודיים בפרט, ברוח זו שלעולם הזה יש בורא ומנהיג, לדבר זה כשלעצמו תהיה השפעה ניכרת, וזה יסייע לפתור בעיות רבות שהדור הצעיר בן זמננו עומד בפניהן • הרבי כותב

אני חייב להסתייג מהתיאור שלך את עצמך כ"עקרת-בית יהודיה רגילה". להיות עקרת-בית, בייחוד עקרת-בית יהודיה, זה בכלל לא דבר "רגיל". לעקרת-הבית היהודיה ניתנה אחריות עצומה בתור עקרת-הבית, "היסוד של הבית" ♦ הרבי כותב

למרבה הצער הרוב דומם, ודווקא המיעוט הקיצוני והצעקני הוא שמשפיע במידה רבה על האווירה הכללית ויוצר בעיות חמורות וחששות וסכנות • הרבי כותב

במשך שנים רבות התגורר מר ווק בוושינגטון ויחד עם פעילותו האישית הענפה במגוון תחומים להפצת יהדות, עזר כמיטב יכולתו להאדרת פעילותה של תנועת חב"ד העולמית • הפיסקה שבסוף המכתב הבא – המתייחסת להערה שכתב מר ווק בהקדמה לספרו "זה א-לי" – משקפת היטב את יחסו של הרבי אליו • הרבי כותב

הוד מלכותו המלך חואן קרלוס דה בורבון-בורבון, אני מעריך מאוד את הכבוד והזכות שהוד מלכותך והוד מלכותה, המלכה סופיה, העניקו לשליח שלי • הרבי כותב

אני לא יודעת כמה נשים היו ממתינות לבעל עד 4 לפנות בוקר שיחזור הביתה מ"יחידות", כדי שלא יישב ויאכל לבדו. אני יודעת שהרבנית נהגה כך כל לילה, היא תמיד נשארה ערה…