כולנו זקוקים לתחושה שמאמינים בנו, שרואים את הטוב שבנו, מעבר לכל נפילה או משבר. אך נדמה כי אלו הזקוקים יותר מכל לתחושת האמון שלנו כלפיהם – ילדנו.

אשתי אוהבת לארח, (לפחות כך היא טוענת). לי לעומת זאת קשה מאוד כשאנחנו מארחים… מה עושים? אשמח לעצתך בעניין…

אם נתבונן בברית בין הבתרים, נראה דבר תמוה מאד: הקב"ה מבטיח לאברהם שיהיה לו צאצאים רבים ככוכבי השמים ובאותה נשימה הוא גם אומר לו, שצאצאיו הולכים לעבור תקופות לא פשוטות.. "כי גר יהיה זרעך… ועבדום ועינו אותם…" איזו מן ברית זו?

הוא, לעולם לא יתכופף מעצמו, כל סביבתו כנמושות למרגלותיו… רק נענועים מראים לו דברים המצויים למרגלותיו

מהי הדרך הבטוחה להיות חזק ולצלוח אתגרים, קשיים והתמודדיות בחיי הזוגיות? • הרב אריק מלכיאלי עם המסר קצר ומיוחד מפרשת השבוע

דווקא כעת, בימי אלול, בזמן של התבוננות וחשבון נפש, חשוב לזכור את זה. להתבונן על עצמנו בעין טובה, ולזכור שגם אם נראה לנו שאנו "תקועים" באותה נקודה, זה רק נדמה. אולי מדובר על  אותו הציר, אך אנו במקום אחר, גבוה יותר. צמחנו. התפתחנו. וכעת נדרש מאתנו לעלות עוד שלב בסולם של החיים.

איים, ים, מרחבי דשא וחדרי פאר זה נחמד, אבל המנוחה האמתית נמצאת במחוזות הרוחניים והנפשיים. נופש אינו רק נוף, חופש אינו רק חוף.. אלא בעיקר בתחום המשמעות. 

לפָנים שלנו יש כוח אדיר. וכדאי להיות מודעים לכך. להשתמש בכוח הזה באופן החיובי עד כמה שאפשר. נאיר פָנים באופן מודע זה לזה. ובכך נשנה ונחזק את התחושות החיובית שבפנים. וגם כלפי אלו שקצת קשה לנו מולם..